מתוך:  > אביב חדש 15 > צבא

עמוד:11

הרומאים תקנים מחמירים , והצבא הרומאי , בשלהי תקופת הרפובליקה ( המאות האחרונות לפני הספירה ) , הפך לכח לוחם מעלה . מצב זה השתנה עם יסוד הקיסרות הרומית . האימפריה העמידה את שליטי רומי לפני בעיות של כבוש והחזקת שטחים נרחבים באירופה , באסיה ובאפריקה , ומשימות אלה הצריכו את הגדלת הכחות המזינים . כך נטל מן הצבא הרומאי האפי של צבא המגן על אדמתו . השרות בצבא הפך למקצוע , וחילי הקבע החתמו על חוזי שרות של 25 שנים . מימי הבינים עד לעת החדשה שלושה קוים בולטים מאפינים את התפתחות הצבא בימי הבינים . ראשית , הקנאות הדתית , שהיתה גורם מדרבן למסעות כבוש ולחרוף נפש אישי . זה היה הדחף והכח המניע של המסלמים , שכבשו בשם האסלאם שטחים נרחבים והיו לאימפריה . וזה היה אף המקור לעז רוחם של הצלבנים בתקופת מסעי הצלב . שנית , מלחמותיהם של האבירים , האצילים הפאודליים , שסרבו פעמים רבות לקבל את מרותם של מפקדים עליונים . במקום קרבות בין המונים , העדיפו האבירים את שיטת הדו - קרב בשל גלויי הגבורה והתושיה האישיים שבו . לרוחם העצמאית של האבירים היתה השפעה מעכבת על התגבשות כללי הפקוד והמשמעת ועל התפעול של גיסות גדולים בעולם המערבי . המאפין השלישי של הצבא בימי הבינים , היה השמוש ב " נשק חם " שהחל עם המצאת אבק השרפה וכלי היריה . פרידריך הגדול מלך פרוסיה ( במאה ה - 18 ) ונפוליון קיסר הצרפתים ( בראשית המאה ה - 19 ) היו שני מצביאים , אשר הטביעו חותם בל ימחה על צבאות העולם מבחינה אסטרטגית , טקטית וארגונית . פרידריך היה אבי " הסדר הפרוסי " . התרגלת , המשמעת הקפדנית והבצוע המשתף היו חשובים בעיניו יותר מן היזמה האישית של החיל והקצין היחיד . כך הפכו הגרמנים סמל של חילים ציתנים . בימי פרידריך אף הנהג סלם הדרגות , המקבל עד היום , בשנויים מסימים , בצבאות העולם , החל בטוראי וכלה בגנרל . תרומתו הגדולה של נפוליון להתפתחות אמנות הלחימה היתה השמוש במתקפת מחץ חסרת פשרות לשם השגת הנצחון ומגורו המחלט של האויב . הוא היה גם חלוץ ההפעלה המרכזת של הארטילריה ( התותחים ) לרכוך עמדות האויב והבקעת שורותיו . נפוליון , בנגוד לרבים מקודמיו במאה ה - 18 נהל את מלחמותיו בצורה נחרצת , ביבשה ובים , ולא הסס ויימשך " את הקרבות , כדרך מצביאים לפניו , שלעתים לא הגיעו להכרעה במשך שנים . הצבאות במלחמות העולם בתקופה שבין מלחמת פרוסיה - צרפת ( 1870 - 1871 ) לבין מלחמת העולם הראשונה ( 1918 - 1914 ) הלכו וגדלו זוג אבירים בלבוש ססגוני . צבא האבירים התפתח במהלך ימי הביניים כדי לשמור על רכושם של האצילים ונתיניהם . האבירים הצטיינו בשימוש בחרב ובחנית , תוך כדי רכיבה על סוס , ועל אומץ ליבם מסופר באגדות ובסיפורים רבים . הצבא משרת לעתים קרובות את שאיפות השליטים להתפשטות ואת מאבקי הכוח ביניהם . בתמונה - צבא צרפת בפיקודו של נפוליון מתכתש עם הצבא האנגלי בשדה הקרב בווטרלו בשנת 1815 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר