קינות

עמוד:209

קוראים בתשעה באב לאחר קריאת מגלת איכה . במרוצת הזמן חברו קינות שונות בכל קהלות ישראל . מקצת הקינות הן על חרבן העם , ומקצתן על מארעות , רדיפות וגזרות מקומיות , כגון קינות על רדיפת יהודי גרמניה בתקופת מסעי הצלב . " ציון , הלוא תשאלי " , שירו המפרסם של יהודה הלוי , הוא קינה לאמית דתית . קינה מפרסמת אחרת היא זו של רבי מאיר מרוטנבורג , " שאלי , שרופה באש " , על שרפת התלמוד בפריס . ידועות ביותר הקינות שכתב רבי אלעזר הקליר , מהן שעודן נאמרות בתפלה . איכה אלעזר הקליר יהודה הלוי מהר"ם נורוטנבורג נוסעי הצלב תשעה באב קינס , ג'ון מינרד כלכלן בריטי . מחשובי החוקרים בראשית המאה ה - 20 , שקרא לממשלות להתערב בפעילות השוק במדינותיהן ולמנע בכך חסר עבודה ושפל כלכלי . חי בשנים 1883 " 1946 . ג'ון מינרד קינס זכה לפרסום עולמי עוד בשנת 1919 הודות לספרו " התוצאות הכלכליות של השלום " , שבו נתח את המצב הכלכלי אחרי מלחמת העולם הראשונה . בספרו מתח קינס בקרת קשה על דרישות הפצויים המגזמות , לדעתו , של " מדינות ההסכמה " ( צרפת , אנגליה ובנות בריתן ) ממעצמות המרכז ( גרמניה , אוסטריה ובנות בריתן ) , ונבא במדה רבה את התוצאות הכלכליות והחברתיות הרעות של חוזה ורסי . שהובילו למלחמת העולם השניה . ספר אחר שלו " התאוריה הכללית של תעסוקה , רבית וכסף " , שפרסם ב - 1936 , חולל מהפכה בתורת הכלכלה בזמנו . קינס שנה את התפיסה שהיתה מקבלת עד אז לגבי תפקידה של המדינה בכלכלה . הוא בטל את הדעה , שבסס הכלכלן אדם סמית בספרו " עשר העמים " , שלפיה המנגנון הכלכלי של השוק מוסת את עצמו ומוביל למצב של תעסוקה מלאה תוך יצירת שווי משקל בין צריכה , השקעה וחסכון . קינס קרא לממשלות להתערב בתהליכי השוק על ידי ממון עבודות צבוריות יזומות , כדי להלחם באבטלה ולחלץ את המדינה משפל כלכלי . רעיונותיו של קינס אמצו בתכנית ה " ניו דיל " של נשיא ארצות - הברית רוזולט , שנועדה להוציא את ארצות - הברית מהמשבר הכלכלי הקשה שפקד אותה אחרי התמוטטות הבורסה ב - 1929 , ואשר גרמה למשבר כלכלי וחברתי עולמי בשנות ה - 30 של המאה ה - 20 . קינס היה בעל מח מתמטי מבריק , חוש הומור וכשרון ספרותי , תכונות שהפכו אותו לדמות צבורית שקולה נשמע לא רק בנושאים כלכליים . כלכלה סמית , אדם רוזולט , פרנקלין דלנו שוק קינשסה בירת זאיר והגדולה בעריה . שוכנת על גדתו הדרומית של הנהר קונגו . מעבר לנהר שוכנת ברזויל , בירת מדינת קונגו . מספר תושביה 7.3 מיליונים . קינשסה היא המרכז המנהלי והכלכלי של זאיר . יש בה בתי - חרשת למזון , טקסטיל ועץ , וכן אוניברסיטה ( משנת 1954 ) ומוזאונים . היא משמשת גם נמל , כי רחבו ועמקו של הקונגו בינה ובין השפך , המרחק ממנה כ - 500 קילומטרים , מאפשרים גם לאניות גדולות להגיע עד העיר . העיר נוסדה בידי הנרי מורטון סטנלי ב - 1877 . הוא קרא לה לאופולדויל , על - שם לאופולד ה - 2 , מלך בלגיה , שמדינת קונגו - כפי שנקראה אז זאיר - היתה נחלתו הפרטית . ב - 1966 , שש שנים לאחר שהיתה זאיר למדינה עצמאית , שנה שמה לקינשסה , מטעמים לאמיים . זאיר סטנלי , הנרי מורטון קונגו קיסוס משפחת הקיסוסיים כוללת כ - 70 סוגים וכ - 700 מינים שרבם נפוצים באזורים הטרופיים . הסוג קיסוס , שהעניק למשפחה את שמו , כולל 15 מינים המצויים באזורים צפוניים ממזגים באירופה ובאסיה . רבים מן הקיסוסיים הם עצים ושיחים הנפוצים ביערות הטרופיים . כמה מהם , ובעקר מיני ארליה , מגדלים כצמחי נוי . מן הלבה של אחד ממיני הקיסוסיים , טטרפנקס , מפיקים את הניר הדק והמשבח הידוע כ " ניר ארז " או " ניר יפני " . קיסוס החרש בישראל מצוי מין אחד , קיסוס החרש , שהוא גם הנציג היחיד של משפחת הקיסוסיים בארצנו . זהו מטפס נדיר , הצומח בעקר בחרש הלח של הרי הגליל בשומרון וביהודה . בעזרת ענפיו הדקים מטפס הקיסוס על עצים , סלעים וקירות ונאחז בהם באמצעות שרשים דקים הפזורים בקבוצות דמויות מברשות לארך הענפים . אלה הם שרשי הזנה , הממלאים תפקיד של שרשי אחיזה . קיסוס החרש מופיע בארץ גם כצמח נוי נפוץ המטפס על קירות הבתים . סמל היין והשמחה ניון הקדומה היה הקיסוס צמח מקדש לאל היין דיוניסוס ( הוא בכחוס ) , ויחסו לו תכונה של מניעת הרעלה מיין . בחגים לכבוד דיוניסוס היו החוגגים מעטרים עצמם ואת המוטות שנשאו בענפי קיסוס ירקים , וכך הפך הקיסוס לסמלם של חגי היין והשמחה . לקיסוס שתי צורות של עלים : העלים התחתונים הם בעלי פטוטרות ארכות וצורתם כצורת לב , ואלו העלים העליונים דמויי ביצה או מעין ולהם פטוטרות קצרות . בסוף הקיץ פורח הקיסוס בשפעת פרחים ירקרקים הסדורים בסוככים . לפרח גביע קטן , שכמעט אינו נכר , והוא בעל חמש אנות , כותרת בעלת חמשה עלים , חמשה אבקנים ועלי אחד . הפרחים מפרישים צוף ומאבקים על ידי זבובים . לאחר ההפריה מתפתחים הפרות הקטנים , שהם בתי - גלעין דמויי הקיסוס ( פוץ בגינות ארצנו בתור צמח מטפס המעטר את קירות הבתים . אחיזתו בקירות הבניינים חזקה ביותר , והתברר כי הוא גורם להם ( זקים ולעתים יש צורך לעקרו .

קודם  |  הבא