קון, תומס

עמוד:163

שעל פיה תאוריה מדעית לעולם אינה עומדת לבדה , אלא היא חלק מ " פרדיגמה " . הפרדיגמה היא מסגרת משגים שדרכה אנו רואים את המציאות . היא כוללת לא רק את התאוריה עצמה , אלא גם את הדרכים שבהן אנו בוחנים את התאוריה , ואפלו את סוג השאלות שמתר לשאל במסגרתה . המדען תמיד עובד במסגרת משגים מסימת , כלומר במסגרת פרדיגמה מקבלת . לכן הוא לעולם איננו עובד לבדו : המדען הוא חלק מהמסגרת החברתית של המדע , וכדי שתגליותיו יהיו התקדמות מדעית , הוא חיב לדבר בשפה המקבלת ולהסביר לאחרים מה הוא עושה . מהפכות מדעיות לדעת קון , יש שני סוגים של מדע . בדרך כלל המדענים עובדים במסגרת של פרדיגמה מקבלת , והם מנסים לענות על שאלות שהפרדיגמה מעוררת . אולם לפעמים מתעוררים קשיים שהפרדיגמה אינה מסגלת לענות עליהם , ואז אין בררה אלא להחליף אותה באחרת . במקרה כזה לפנינו " מדע מהפכני " , שבו תמונת עולם מדעית שלמה מתחלפת בתמונה אחרת . לדגמה , במאה ה - זך התרחשה מהפכה מדעית , כאשר תורתו של אריסטו נדחתה והחלפה בתורותיהם של גלילאו וניוטון . אולם לא רק התאוריה הפיסיקלית החלפה , אלא תמונת עולם שלמה . המדענים לא נתנו תשובות חדשות לשאלות ישנות , אלא החליפו גם את השאלות עצמן . כך , לדגמה , בפרדיגמה של גלילאו וניוטון אפשר לשאל מהי הנסחה המתמטית המתארת את תנועות כוכבי הלכת , אבל אי - אפשר לשאל מהי המשמעות הדתית של תנועתם . לעמת זאת , במסגרת ההשקפות של ימי הבינים , תאור תנועתם של כוכבי הלכת על פי הפיסיקה של אריסטו היה קשור גם לשאלות דת ומוסר . מכיון שבני אדם המחזיקים בהשקפות שונות חולקים זה על זה לא רק בתשובות שהם נותנים אלא גם בשאלות שהם שואלים , הרי שוכוח אמתי ביניהם הוא כמעט בלתי אפשרי , משום שכל אחד יכול לחשב שמה שהאחר אומר הוא חסר משמעות . אריסטו גלילאו , גלילי ניוטון , איזק קופרניקוס , ניקולס קונגו שטח : 342,000 קמ"ר תושבים : 2.7 מיליון בירה : ברזויל דת : דתות טבע , נוצרית קתולית שפה : צרפתית מדינה במערב אפריקה התיכונה . גובלת בגבון במערב , בקמרון ובקהליה המרכז אפריקנית בצפון ובזאיר במזרח ובדרום - מזרח . בדרום - מערב יש לה גישה אל האוקינוס לארך קטע קצר של 160 קילומטרים בין גבון ובין קבינדה , השיכת לאנגולה . המדינה נמצאת רבה בתחום אגן הנקוז של הקונגו . נהר זה ויובלו הגדול אובנגי ( כ - 1,000 קילומטרים ) מהוים את גבולה המזרחי עם זאיר , ויובלים אחדים של הנהר , קצרים יותר , חוצים את הארץ לרחבה ונשפכים אם לאובנגי ואם לקונגו . פני השטח מתרוממים משפלה ליד החוף אל הרים נמוכים , שגבהם עד 930 מטרים . מצפון להם שוב יורדים פני השטח אל אזור יובלי האובנגי . האקלים משוני - חם וגשום . ברב אזורי הארץ יורדים 500 , ו - 1,800 מילימטרים בשנה , וכמחצית משטח המדינה מכסה יערות גשם טרופיים . בשאר האזורים רווחת צמחית סונה . התושבים קונגו היא ארץ דלילת אכלוסין , למרות הגדול המהיר מאוד במספר התושבים : הצפיפות בה היא רק שבע נפשות לקילומטר רבוע ( לעמת 17 בזאיר השכנה ) . שטחים נרחבים במדינה כמעט ריקים מאדם , ורב הישוב מתרכז בדרום . כמעט מחצית מכלל האכלוסיה מרכזת בשתי ערים גדולות : הבירה ברזויל על הנהר קונגו ( 760,000 תושבים ) , ועיר הנמל פואנט נואר ( 600,000 תושבים ) . מלבדן יש בקונגו רק ערי שדה . כמעט כל התושבים הם משבטי בנטו ; הגדול בהם הוא שבט הבקונגו , המהוה כמחצית מן האכלוסיה . שבט הבטקה הוא השני בגדלו - כרבע מן האכלוסיה . כן יש כ - 12,000 פיגמאים נמוכי קומה וכמספר הזה אירופים , רבם צרפתים . מבחינה דתית נחלקת האכלוסיה , לערך שוה בשוה , בין קתולים ובין הסוגדים לדתות טבע . יותר ממחצית התושבים מתפרנסים מחקלאות , אך כמעט כל תוצרתם , חוץ ממעט עדפים של קקאו וקפה , מיעדת לתצרכת פנימית , והמדינה אף זקוקה ליבוא גדול למדי של רוב תושביה של קונגו הם שחורי עור , בני שבטי הבנטו והפיגמאים קטני הקומה . הפיגמאים ( בתמונה ) חיים בעיקר בצפון המדינה , ביערות המכסים את רוב שטחה של קונגו . מסנה המשמשת נטקס , ם של בני השבטים בקונגו , המאמינים בדתות הטבע .

קודם  |  הבא