קדרות

עמוד:126

באמצעות מכונות המיצרות סדרות של כלי בית ונוי . הקרמיקה התעשיתית יצרה כלים באיכות גבוהה , ובמדה רבה דחקה את רגלי הקדרות המסרתית שנעשתה ביד , ביחוד בתחום כלי הבית המשמשים לצרכי יום - יום . עם זאת , אמנות הקדרות המסרתית ממשיכה להתקים , וכלי קרמיקה העשויים ביד אמן הם בדרך כלל בעלי אפי יחודי וערך אמנותי . בתקופה המודרנית מרבים להשתמש בקרמיקה באמניות השונות , ובהן גם באדריכלות ובפסול . אמנות הקדרות נלמדת בבתי - ספר לאמנות , ובחוגים לילדים ולמבגרים . בישראל בולטים התוצרים של תלמידי מחלקת הקדרות בבית - הספר הגבוה לאמנות " בצלאל " . חרסינה עצוב צרן קדש ברנע נוה מדבר גדול בסיני בסמוך לגבול הנגב . קדש היתה אחת התחנות האחרונות במסע בני ישראל במדבר . בקדש מתה מרים , אחות משה . כאן הוציא משה מים מן הסלע ומכאן שלח מלאכים למלך אדום ( במדבר כ ב - יד ) . מקדש גם נשלחו המרגלים " לראות את הארץ " ( במדבר לב ח ) . על - שמו של נוה המדבר המרכזי ושופע המים , שמשך אליו נודים רבים , כנה בימי המקרא " מדבר קדש " הסמוך לו . גבול הארץ המבטחת לבני ישראל עבר " מנגב לקדש ברנע " ( במדבר לד ד ) ובחלקת הארץ לשבטים עבר גבול יהודה " מנגב לקדש ברנע " ( יהושע טו ג ) . במלחמות יהושע מזכרת קדש ברנע כנקדת הספר הקיצונית בדרום הארץ : " ויכה יהושע את כל הארץ , ההר והנגב והשפלה . מקדש ברנע ועד עזה " ( יהושע י מ - מא ) . תל אלקדיראת לפי תאורים שבמקרא מנסים לזהות את קדש עם נאות המדבר שמדרום לנצנה . אחד המעינות שם - " עין קדיס " - כנראה שמר על השם העתיק . אך העיר המקראית מזהה עם תל אלקדיראת , הנמצא כעשרה קילומטרים צפונה ממנו . זהו אחד המעינות השופעים ביותר בסיני . תפוקתו כ - 40 מטר קבי בשעה , ומימיו זורמים בבקעה רחבה ומוריקה , המהוה נוה מדבר גדול . במרכזה נמצאה מצודה ישראלית קדומה מתקופת המלוכה . היא נבנתה כנראה על ידי אחד ממלכי יהודה או על ידי אשור , מצרים או אדום , שהיו להם אינטרסים באזור . מצודת הגבול שמרה על " דרך שור " שהוליכה מארץ - ישראל למצרים , ועל הדרך מאילת לעזה . אולי היא אחד המגדלים שבנה המלך עזיהו , ככתוב : " ויבן מגדלים במדבר ויחצב בורות רבים " ( דברי הימים ב , כו י ) . נוה - מדבר פורה ומישב הבקעה הפוריה היתה מעבדת בימי המקרא , כפי שמעידים הממצאים הארכאולוגיים במקום . הממצאים שהתגלו בקדש ברנע ובסביבתה הם מתקופת האבות , מתקופת המלוכה , מימי הבית השני , מהתקופה הנבטית ומהתקופה הרומית - ביזנטית . את חסר הממצאים מתקופת יציאת מצרים מסבירים בכך , שבני ישראל הנודדים גרו באהלים ובסכות , ואלה אינם משאירים שרידים . בתקופתנו , בימי המנדט הבריטי , גלה מושל סיני , המיג'ור ק"ס ג'רויס את שרידי החקלאות הקדומה באזור קדש ברנע , והחליט לנסות לשקמם בעזרת הבדוים המקומיים . הוא קוה שבדרך זו יקנה להם את יסודות החקלאות , ובעזרתם יפריחו את המדבר . למרות שהבדוים הגיבו באיבה ובחסר רצון לשתף פעלה , הצליח ג'רויס ב - 1922 - 1937 לקים במקום תחנת נסיונות חקלאית , שכללה מטעים משקים על שטח נרחב . אולם מאז עזב ג'רויס את סיני , הזנח הטפול במטעים , בסכר שהקים ובתעלות ההשקיה , והמפעל נהרס . בדוים כבוש הארץ והתנחלות השבטים משה נבטים עזיהו בן אמציה נווה המדבר קדש ברנע היה תחנה חשובה בדרכם של בני ישראל במדבר , לאחר צאתם ממצרים . הקדרות משמשת את בני האדם זה אלפי שנים ליצירת כלים מסוגים שונים ולצרכים רבים . נפוץ במיוחד השימוש בקדרות ליצירת כדי אגירה וכלים לנוי .

קודם  |  הבא