קבוץ

עמוד:116

המדיניות מן הקבוץ הארצי למפלגת הפועלים המאחדת ( מפ"ם ) , שמרבית חברי הקבוץ הארצי נמנים עם חבריה . עתודות הקבוץ הארצי באות בעקר מקרב חברי תנועת הנער של " השומר הצעיר " . השטחים החקלאיים שקבוצי השומר הצעיר מעבדים מגיעים ל - 900,000 דונם בערך , ותפוקתם השנתית היא כ - 4.5 מיליארדי שקלים . כשלושה רבעים מן ההכנסות מקורם ב - 27 1 מפעלי התעשיה שבקבוצים אלה . הקבוץ הדתי ראשיתו של הקבוץ הדתי ב - 1929 כאשר קבוצה של חלוצים דתיים , אנשי " הפועל המזרחי " , עלו לארץ מגרמניה והקימו חות הכשרה על יד פתח תקוה . קבוץ טירת צבי , ישוב הקבע הראשון של הקבוץ הדתי , הוקם ב - 1937 בעמק בית - שאן במסגרת ישובי " חומה ומגדל " . כיום כוללת תנועת הקבוץ הדתי 16 ישובים ובהם כ - 8,000 נפש . יחודו של הקבוץ הדתי בקיום ארח חיים של שמירת תורה ומצוות התורה והשלטתו בחיי החברה והמשק הקבוציים . עתודותיו באות מתנועת הנער " בני עקיבא " , שהיא תנועה דתית - חלוצית הפועלת בישראל ובתפוצות . פרט למסגרות החנוך היסודי והתיכון המיעדות לבני הקבוצים הדתיים , הקימה התנועה ארבעה מוסדות תורניים על - תיכוניים , ויש בה אלפנים לגיור . שתוף פעלה ועתיד הקבוץ התנועות הקבוציות משתפות פעלה ביניהן בתחומים רבים . עקר שתוף הפעלה הוא בתחום הכלכלי , בנושאים הנוגעים לתעשיה הקבוצית , לרכוז קניות , להספקת שרותי מחשב וכולי ; בתחום החנוכי - הקמת מוסדות חנוך משתפים על בסיס אזורי , ובתחום התרבותי - תזמרת הקבוצים , מקהלת האחוד , להקת המחול הקבוצית ועוד . התנועה הקבוצית נבחנת כיום בכמה סגיות מרכזיות . אחת מהן היא יכלתה להשתנות ולהסתגל לדרישות הכלכליות של השוק העכשוי על ידי מצוי כח האדם המעלה שבה . כיום ישנם חברים בתנועה הקבוצית הנוטים לאמץ ארחות חיים והסדרים כלכליים המקבלים בחברה הסובבת . סגיות מרכזיות נוספות הן השתלבותם של בני הקבוצים ושל מצטרפים חדשים למפעל שהקימו המיסדים , ויכלתו של הקבוץ להיות פעיל במשימות לאמיות וחברתיות בישראל . בסוף 1999 החליטו קבוצי התק"ם והקבוץ הארצי להתאחד לגוף חדש , שקרא לעצמו " התנועה הקבוצית " . תנועות הנער של שתי התנועות הקבוציות לא התאחדו . הקף היצור התעשיתי של כלל הקבוצים הגיע בשנת 1998 ל - 16 מיליארד שקל והיצוא התעשיתי ל - 2 . ו מיליארד שקל . הקף היצור החקלאי של כלל הקבוצים הגיע ל - 5 מיליארד שקל והיצוא החקלאי ל - 5 . ו מיליארד . אוגדות העבודה בני עקיבא דגניה דמוקרטיה הגנה המחנות העולים הנער העובד והלומד הסתדרות העובדים הכללית הפועל המזרחי השומר הצעיר חומה ומגדל מושב מפ"ם מפא"י מפד"ל סוציאליזם עליות לארץ פלמ"ח צופים תנועות נער קבורה המנהג של סלוק גופת הנפטר . צורת הקבורה משתנה מעם לעם ומתרבות לתרבות וכן בתקופות השונות . קבורת המת מלוה בטקסים בעלי אפי דתי בעקרם , שבהם מדגישים את ערכי היסוד של החברה . דרך הקבורה הנפוצה ביותר היא הטמנת המת באדמה . מן התקופה הפרה - היסטורית ואילך נהגו חברות שונות לקבר את המתים באפנים שונים במערות קבורה משפחתיות ; היו שקברו מתחת לרצפות הבתים ; בקבורה משנית בגלוסקמה - תבה קטנה המכילה עצמות מתים , שהוצאו מקברם הראשון ; בכדים שהטמנו בהם גופות ילדים או אפר של מתים שגופותיהם נשרפו ; בדולמן - מצבת אבן פרה - היסטורית עשויה מאבנים גדולות נצבות , ועליהן משקוף אבן שטוח , או בקברי פיר - מחלה באדמה , שממנה מסתעפים חדרי קבורה , במערת קבורה בעלת אצטבות ( מדפים ) , ובקברים חצובים בסלע . יש שקברו מתים בתבות אבן שהטמנו באדמה או בארונות , שהמכסה שלהם , הסמוך לראש הנפטר , גלף בצורת ראש אדם . אצל חלק מן הבודהיסטים ואצל המאמינים בדת זרתושטרה , למשל , הפקירו את הגופה טרף לבעלי - חיים . אולם בעקר נפוץ המנהג להטמין את הגופות באדמה במקום מרכזי - בבית - קברות , שהיה בדרך כלל מחוץ לישוב . בכל מקרה , שלילת הזכות לקבר את המת נחשבה ברב התרביות לעברה חמורה . כך אצל היונים בימי קדם - כמתאר בטרגדיה היונית " אנטיגונה " - כך אצל עמי המזרח הקדום , וכך בישראל . המות כמסע שסופו חיים בתרביות עתיקות רבות האמונה כי המות הוא רק מעבר לצורת קיום אחרת , הניעה את קרובי משפחתו של המת להנעים לו את שהותו בקברו על ידי ציודו במזון , בכלים ובנשק . אם היה הנפטר שליט , הטמינו בקבר גם עבדים או פסלונים בדמות השליט . לפעמים קשט פנים הקבר בציורי קיר ובתבליטים , כמו בקברים האטרוסקיים . לעתים צידו את המת בדמי מעבר אל ארץ המתים , כמו ביון העתיקה , ברומא ובסין . המת , שהלבש בבגד מיחד ( אצל היהודים - בתכריכים ) , תיבה שהכילה את - ספר המתים . - מדריך לעולם הבא שהמצרים הקדמונים נהגו להכניס לקברים .

קודם  |  הבא