קבה

עמוד:113

את הפרשת החמצה בקבה . טפול כירורגי נפוץ בכיב הקבה נעשה על ידי נתוק הסעיף הקבתי של " העצב התועה " , כריתה של חלק נכר מהקבה באזור שבו מרבים התאים המפרישים , והרחקת השוער - דבר המחיש את התרוקנות הקבה ומונע לחץ מכני באזור , אשר כרגיל מעורר הפרשת חמצה . תינוקות רכים נוטים לסבל מהצרות של השוער , דבר הגורם להרחבת הקבה , לחסר תאבון ולהקאות חזקות . תופעה מכרת אחרת היא פגם בכניסת הושט לקבה , הגורם לזרימת המזון אחורנית , מהקבה לושט , ולבסוף לחדירת המזון מהושט לקנה הנשימה ולראות . במרבית המקרים תופעה זו חולפת עם הגדילה , אך מקרים קשים במיחד מחיבים טפול נתוחי . אדם יכול לחיות גם ללא קבה , אלא שאז המזון עובר ישירות מהושט למעי הדק , וספיגת המזון המהירה מהמעי גורמת שנויים מהירים בסכר הדם ובפעלות ביוכימיות אחרות , דבר המלוה בתחושה של חלשה קשה והזעה , המכנה " תסמנת ההצפה " . הקבה בבעלי - חיים בקבוצות שונות של חסרי - חליות - רכיכות , תולעים טבעתיות ופרוקי רגלים - יש בחלק האמצעי של צנור העכול , בהמשך לושט , התרחבות שרירית ובה תאים המתמחים בהפרשת מיצי עכול ובקליטה ראשונית לפחות של המזון . למרבית החליתנים יש קבה , חוץ מכמה קבוצות דגים , שבהם יש מבנה פשוט , מעין המשך של הושט , השוכן בין הלע למעי . הקבה אצל רב החליתנים היא כיס שרירי שנוצר במעי הקדמי . כיס זה נמצא בחלק הקדמי של חלל הבטן , דפנותיו הפנימיים עשויים תאים מפרישי ריר וחמרים אחרים , ומתחתיהם מצויה שכבת תאים עבה העשירה בכלי דם קטנים ובתאי עצבים . הקבה משמשת לאגירת המזון לפני כניסתו למעי , לרסוקו ולטחינתו ולראשית פרוקו בדרכים כימיות . לדגים שונים , לדוחיים ארכי - גוף , ללטאות ולנחשים יש קבה ישרה לחלוטין בצורת גליל . בתנינים ובעופות אנו מוצאים קבת שרירים ( קרקבן ) . עופות אוכלי גרעינים או עשב בולעים אבנים קטנות המתרכזות בקבת השרירים ומסיעות בשחיקת המזון , מכיון שאין לעופות שנים שיעשו פעלה זו בלע . החלק הקדמי של קבת העופות נקרא קבת הבלוטות . בבעלי - חיים מעלי - גרה , כדגמת הכבש והפרה , הקבה נחלקת לארבעה מדורים : ההמסס , בית הכוסות , קבת העלעלים וקבת המיצים , היא הקבה ה " אמתית " . החמר הצמחי הנאכל מטפל תחלה בשני המדורים הראשונים , נלוש ומרכך ועובר תסיסה בעזרת חידקים ובעלי - חיים זעירים המצויים שם . לאחר מכן מעלה - הגרה מעלה את המזון חזרה לפה ללעיסה נוספת ובדרכו חזרה המזון מעבר לשני המדורים הבאים לדחיסה ופרוק נוסף של החלבונים . קבתם של טורפים , אוכלי חרקים וכן אוכלי - כל , כדגמת הקופים והאדם , היא קבה פשוטה . בטן בעלי - חיים גוף האדם חסרי - חליות מעלי גרה עכול , מערכת ראו ערכים נפרדים על בעלי - החיים והמשפחות הנזכרים בערך זה . קבוץ צורת התישבות מקורית ויחודית לישראל , המבססת על שתפות בכל תחומי היצור והצריכה ועל עזרה הדדית . הקבוצה השתופית הראשונה - דגניה - נוסדה ב - 10 ~ ו . כיום יש בישראל 270 קבוצים ובהם כ - 125,000 נפש , והם מאגדים בשלוש תנועות : התנועה הקבוצית המאחדת ( תק"ם ) , הקבוץ הארצי השומר הצעיר , והקבוץ הדתי . העקרונות שעליהם משתתים החיים בקבוצים , המגדירים את עצמם כחברה חפשית ודמוקרטית , הם : התישבות על קרקע הלאם הנתנת לקבוצים בחכירה ; עבודה עצמית ; עזרה הדדית ; ושתפות מלאה בין כל החברים . השתוף בא לכלל בטוי בבעלות משתפת על כל אמצעי היצור , בארגון משתף של העבודה ביצור ובשרותים , באחריות משתפת לספוק הצרכים החמריים והרוחניים של חברי הקבוץ ובחנוך משתף ושויוני לכל הילדים . העקרון שהנחה את חיי השתוף בקבוצים קבע , שכל חבר יתרם לקבוץ בהתאם ליכלתו ולכשרונותיו , וכי על הקבוץ מצדו מוטלת האחריות לספק לחבר את צרכיו ככל שמאפשרים זאת התנאים . הקבוץ הוא ארגון וולונטרי , כלומר - החברות בו מבססת על רצונו החפשי של החבר . הקבוץ הוא חברה דמוקרטית , כלומר - לפרט נתנת האפשרות להשפיע על החלטות הכלל . האספה הכללית של חברי הקבוץ , המתכנסת לעתים מזמנות , היא המוסד העליון והמכריע בכל התחומים . ההנהלה המעשית נתונה בידי מזכירות הקבוץ . שנבחרת על ידי האספה הכללית . ליד המזכירות פועלות ועדות נבחרות , העוסקות בתחומים השונים של חיי הצבור . כגון גזבר , ועדת משק , ועדת חנוך , ועדת תרבות , ועדת חברה ועוד . הנהול המשקי של הקבוץ נתון בידי מרכז המשק , הנבחר על ידי האספה הכללית ונעזר בועדת המשק וברכזי הענפים . ארח החיים המיחד של החברה הקבוצית הביא , במרוצת השנים , להוצרות צורות של חגים ומועדים המשלבים את החגים היהודיים המסרתיים עם חגי חקלאות וטבע , למשל - ראשית הקציר בפסח , טקס הבאת העמר , חג הבכורים וחג האסיף . מדשאות מטופחות ורחבות ידיים , בתים חד - קומתיים בדרך כלל המוקפים עצים , פרחים וצמחים לרוב הם מהמאפיינים החיצוניים הבולטים של הקיבוץ . בתמונה - קיבוץ הגושרים שבצפון הארץ ,

קודם  |  הבא