עמוד:112

קארו , יוסף מגדולי הפוסקים במאה ה - 16 ובדורות האחרונים . מחבר ה " שלחן ערוך " , ספר הדינים החשוב ביותר ליהודים במאות השנים האחרונות . חי בשנים 1488 - 1575 . רבי יוסף קארו נולד בטולדו שבספרד ב - 1488 . בשנת 1492 , כאשר גרשו היהודים מספרד , ברח עם אביו אפרים לפורטוגל . אחרי כן הגרה המשפחה לקושטא שבטורקיה . עם מות האב עבר יוסף קארו לעיר אדרינופול ופתח בה בית - מדרש . בשנת 1525 הוא עלה לארץ - ישראל והשתקע בצפת , שהיתה אז מרכז למודי התלמוד והקבלה . בצפת הוא סים , בעזרת יעקב בירב - חכם נודע שחדש את הסמכת הרבנים - את חבורו הגדול " בית יוסף " . עשרים שנה הוא שקד על אסוף החמר לספר , ועוד שתים - עשרה שנה על עריכתו . הספר נועד לשמש פרוש ל " ארבעה טורים " של רבי יעקב בן אשר , אך חרג מגבולות הפרוש והיה לספר מקיף , המכיל את כל ההלכות שבשני התלמודים ובמקורות מאחרים יותר , ואת דעות הפוסקים והמפרשים בכל אחת מן ההלכות . בעקבות חבורו של בן אשר , חלק גם רבי יוסף קארו את ספרו לארבעה חלקים , ששמותיהם כשמות ארבעת הטורים : " ארח חיים " , " יורה דעה " , " אבן העזר"ו " חשן משפט " . אולם את עקר פרסומו קנה לו רבי יוסף קארו לא בספר הזה , אלא בנסח המקצר שלו , " שלחן ערוך " . " שלחן ערוך " הספר מכיל את דיני ההלכה היהודית בענינים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום ( לאלוהים ) . בחלק הראשון של הספר , " ארח חיים " , מפרטים הדינים הנוגעים לחיי היהודי בימי חל , בשבתות ובחגים . החלק " יורה דעה " הוא אסף של אסורים והתרים בענינים כגון שחיטה , טרפות , רבית . " אבן העזר " דן בחיי המשפחה . החלק הרביעי , " חשן משפט " , עוסק בדיני ממונות ( כספים ) ובדין ודברים שבין אדם לחברו . השם " שלחן ערוך " נתן לספר משום שהוא מביא את הדינים כפי שנפסקו , בלי השקלא וטריא ( המשא ומתן ) שקדמו לקבלתם . הספר מכיל רק את הדינים , שכחם יפה גם לאחר חרבן בית - המקדש . קארו העדיף את מנהגיהם של יהודי ספרד ואת מסקנותיהם של החכמים הספרדים , ובעקר של הרמב"ם . על כן לא התקבל הספר מיד על ידי האשכנזים . לאחר מכן חבר רבי משה איסרליש ( רמ"א ) מפולין תוספות המכילות את המנהגים בעדה האשכנזית ואת פסיקתם של הרבנים האשכנזים , המכנות ה " מפה " . זו הדפסה בסוף " שלחן ערוך " , והספר התקבל על ידי כל הרבנים . " המגיד " נגלה לקארו רבי יוסף קארו עסק גם בקבלה וחבר את הספר " מגיד מישרים " , ובו ספר על חזיונות שראה ברוח הקדש באמצעות " המגיד " - יצור שמימי שנגלה אליו . כמו כן כתב את " כסף משנה " - פרוש על " משנה תורה " מאת הרמב"ם , " בדק הבית " , " כללי התלמוד " , " אבקת רוכל " ועוד . עם מותו של רבי יעקב בירב ירש רבי יוסף קארו את מקומו והיה לראש הישיבה ולראש בית הדין של צפת - המוסד ההלכתי החשוב ביותר בזמנו עד מותו . אחדים מחבריו ותלמידיו נמנו עם המקבלים הגדולים של צפת - רבי שלמה אלקבץ והאר"י הקדוש , הוא יצחק לוריא . איסרליש , משה ( רמ"א ) בירב , יעקב האר"י , רבי יצחק אשננזי לוריא הלנה יעקב בן אשר קבלה רמב"ם תלמוד קבה איבר שרירי חלול כעין שקית , הקולט את המזון המגיע אליו דרך הושט , לש אותו ומבצע בו תהליכי עכול מעטים . קבת האדם נמצאת מתחת לסרעפת , מצד שמאל , והיא מעבירה את המזון ימינה , אל חלקו הראשון של המעי הדק , הנקרא תריסריון . פתח המוצא של הקבה אל התריסריון נקרא שוער . המזון המגיע לקבה מלמעלה עובר בקבה תהליכי לישה ותהליכים מעטים של עכול ביוכימי וספיגה . אלכוהול ומים עשויים להספג ישירות בקבה , אולם רב תהליכי הפרוק של החלבונים , השמנים והסכרים וספיגתם נעשים במעי הדק . הפרשת מיצי הקבה הגורמים ללישת המזון מתנית בהגדלת נפח הקבה ; בלחץ המכני הנוצר על התאים המפרישים אותם ; בגרויים עצביים המגיעים לקבה מהמח על ידי " העצב התועה " ; בחמרים כימיים כמו היסטמין , ובהורמון הנפרש בתריסריון . לכן נתן לעורר את הפרשות הקבה על ידי מזונות , מראות וריחות מעוררי תאבון . גם אלכוהול , ניקוטין , קצב התרוקנות הקבה לתריסריון והרגלים שאמץ לו האדם משפיעים על הפרשות הקבה . מחלות הקבה ושבושיה נוטים למצא קשר סבתי ישיר בין הופעת כיב ( פצע ) בקבה או בתריסריון , ובין יצור מגזם של מיץ קבה . אולם קשר סבתי זה אינו חד - משמעי ואינו לגמרי ברור . הטפול בכיב הקבה הוא תרופתי ובמקרים קשים - כירורגי נתוחי . הטפול התרופתי כולל מגון תרופות רחב בעלות מנגנון פעלה שונה , כגון תרופות סותרות חמצה , חמרי צפוי המונעים פגיעה ברירית הקבה , ונוגדי הורמונים המונעים קברו של רבי יוסף קארו בצפת . קארו , מחבר ספר הדינים . שולחן ערוך . שימש כראש הישיבה ובית - הדין בצפת .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר