ק, קוף

עמוד:111

ק , קוף האות התשע - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי הוא 100 , למשל בבטוי בת ק'כבת כ'- בת 100 כבת 20 . באלף - בית הכנעני העתיק צורתה של האות ק הוא שני עגולים שונים בגדלם , הנצבים זה מעל זה . יש חוקרים הסוברים שצורה זו מזכירה את החיה קוף , וזהו מקור שמה של האות . אולם בכתובות אחרות , כמו גם בכתב היוני העתיק , מופיעות צורות המזכירות קוף של מחט . עם הזמן התקצרה הרגל ונוצר עגול בעל זנב אלכסוני . אות זו התקבלה בכתב הלטיני - נ ) , אף שנעלמה מן הכתב היוני . לכתב הארמי הגיעה הקו"ף לאחר שעברה גלגולים שונים : העגול נפתח , צדו הימני גדל ונעשה זויתי יותר , בעוד שצדו השמאלי התקצר . עוד במאה ה - 6 לפני הספירה מופיעה צורה זו בכתב הארמי , וממנו הגיעה גם לכתב היהודי . בערבית דומה כתיבת האות'קאף'לאות פ"א העברית , כאשר מעל ה " קאף " מופיעות שתי נקדות ומעל הפ"א נקדה אחת . הגויה בערבית שונה מהגית ה " כאף " , ונעשה על ידי נגיעת שרש הלשון בענבל . ברב מבטאי העברית , לרבות הישראלית התקנית , האות קו"ף נהגית כאות כ"ף דגושה . היא מתחלפת לפעמים באות כ : קובע - כובע ; כפל - קפל , ולפעמים באות ג : גרד - קרד . ארסית כתב כתב עברי לטינית ערבית , לשון וספרות " קאמרי " התאטרון העירוני של תל - אביב . תרם לחדושו של התאטרון בארץ על ידי סגנון המשחק החדש שהציג וסוג המחזות שהעלה על במתו - מחזות מקוריים ומחזות מודרניים מן העולם . בשנת 1943 נפגשו יוסף מלוא ואברהם בן יוסף על במת התאטרון הסטירי " המטאטא " . בעקבות פגישה זו , שהיתה נקדת מפנה בתולדות התאטרון העברי , חברו השנים , יחד עם השחקניות רוזה ליכטנשטין ובתיה לנצט , והעלו ערב מערכונים . זו היתה ראשיתו של תאטרון אחר , תאטרון עברי צעיר ומודרני . ערב המערכונים לא זכה אמנם לתהודה רבה , אך התאטרון הקאמרי היה לעבדה קימת . כשנה לאחר מכן העלה התאטרון את " משרתם של שני אדונים " מאת גולדוני , שזכה להצלחה ולשבחים רבים . רפרטואר עשיר ומגון באותה עת פעלו בארץ שני תאטרונים " רציניים " , " הבימה"ו " אהל " , ותאטרון סטירי אחד - " המטאטא " . התאטרונים הגדולים פעלו עדין על פי הרעיונות והסגנון שאמצו עם הקמתם , כשני עשורים קדם לכן . התאטרון החדש שאף ליצג דור חדש . הרפרטואר ( מבחר ההצגות ) של תאטרון הקאמרי היה בשנותיו הראשונות חדשני ושונה : הם העלו מחזות חדשים , שעדין לא נראו בארץ , שכתבו מחזאים וביניהם ז'ן אנואי הצרפתי , ברנרד שו האנגלי , והצעירים האמריקנים , ארתור מילר וטנסי ויליאמס . אך החשוב מכו . הם הראשונים שהעלו מחזה פרי עטו של מחזאי יליד הארץ . " הוא הלך בשדות " מאת משה שמיר העלה ב - 1948 בעצומה של מלחמת העצמאות , והיה לסמלם של דור הפלמ"ח , ילידי הארץ , שנלחמו על הקמת המדינה . מאז העלה התאטרון ה " קאמרי " רפרטואר עשיר ומגון . בין ההצגות החשובות שהעלו : " אהבתה של יובל אור " , שהיה נסיון ראשון מסוגו של יוסף מלוא להעלות הצגה בסגנון המזרח הרחוק ; " שלמה המלך ושלמי הסנדלר " , מחזמר עברי שהעלה יותר מחמש מאות פעם ; " מיכאל קולהס " , שהיה נסיון נדיר על הבמה העברית להעלות קלסיקה גרמנית . תקופה ארכה היה זה תאטרון הבית של המחזאי והבמאי חנוך לוין , ובו העלו מרבית מחזותיו . בשלהי שנות ה - 90 העלה התאטרון מחזות חדשים של חנוך לוין - " הזונה מאוהיו " , " רצח"ו " אשכבה " . חלק נכבד מרפרטואר הקאמרי הוא מחזות מקוריים . התאטרון העלה , בין השאר , את מחזותיו של שמואל הספרי " קדוש " ( 1985 ) , " נוצות " , על פי ספרו של חיים באר ( 1988 ) ; " אחרי החגים " , על פי ספרו של יהושע קנז ( 1989 ) , ואת מחזותיו של מוטי לרנר " קסטנר " ( 1985 ) ו " פולרד " ( 1995 ) , מחזה שכתב יחד עם אילן רונן , ואת המחזות " ספור משפחתי"ו " המורדים " מאת עדנה מזי"א . מאז 1967 פועל ה " קאמרי " כתאטרון העירוני של תל - אביב . לוין , חנוך תאטרון עברי וישראלי שמותיהם של כמה מהצגות ה " קאמרי " מצוינות על שלט המוצג בחזית בניין התיאטרון .

קודם  |  הבא