צפת

עמוד:98

יוסף בן מתתיהו , מפקד הגליל , בעת מרד היהודים ברומאים . לאחר חרבן הבית ישבו בה תנאים ואמוראים , והיא מזכרת בתלמוד . בימי ממלכת הצלבנים נבנתה בה מצודה צלבנית . באותה תקופה לא ישבו בה יהודים , והם שבו אליה רק לאחר שכבשוה שוב המסלמים . מאז ועד היום יש בצפת ישוב יהודי רצוף . מרכז של תורה , הלכה וקבלה במאה ה - 14 היתה צפת לבירת הגליל . אך פריחתה הגדולה החלה בסוף המאה ה - 15 . במשך יובל שנים גדלה אכלוסיתה פי ארבעה בקרוב . מעירה של כ - 5,000 תושבים , כשליש מהם יהודים , היא נהפכה לעיר של כ - 20,000 תושבים , כשלושה רבעים מהם יהודים ; במאה ה - 16 היתה צפת העיר בעלת האכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בארץ ואחת הגדולות בעולם כלו . צפת היתה למרכז של תורה , וחכמיה היו בני סמכא בהלכה לכל תפוצות הגולה . בעקר התפרסמה כמרכז לתורת הנסתר והקבלה . בראש מקבליה עמד האר"י הקדוש , ובה חיו ופעלו גם שלמה אלקבץ ( מחבר " לכה דודי " ) , יוסף קארו ( מחבר " שלחן ערוך " ) וחכמים אחרים . בעיר היו ישיבות רבות והוקם בה בית - הדפוס העברי הראשון בארץ - ישראל . בה גם נדפס בשנת 577 1 הספר העברי הראשון בארץ . המרכז התורני והרוחני המפאר בצפת התקים , בין השאר , בזכות ההתפתחות הכלכלית המהירה של העיר במאה ה - 16 . עם כבוש ארץ - ישראל בידי הטורקים ב - 1516 נהרו אליה יהודים ממגרשי ספרד ופורטוגל . ביניהם היו ממחים ליצור אריגים משבחים מצמר כבשים ובזכותם היתה צפת לאחד המרכזים הגדולים בעולם ליצור אריגי צמר . תעשיה משגשגת זו אפשרה את הקמתם של מוסדות התורה המפארים שבעיר ופרנסה את הרבנים ותלמידיהם . אולם בשנות ה - 60 של המאה ה - 16 ירד הענף מגדלתו , ובד בבד חלה בה גם שקיעה רוחנית . מספר תושביה היהודים פחת , ומספר התושבים הערבים הלך וגדל . בשנת 1837 פקדה את צפת רעידת אדמה גדולה , ובה נהרס רב העיר ואלפי תושבים נספו . הקהלה היהודית בצפת נדלדלה מאוד ותושביה התקימו בעקר מכספי " החלקה " שנאספו בגולה . צפת המתחדשת צפת החלה להתאושש ממכותיה עם תחלת ההתישבות היהודית החדשה בגליל , בסוף המאה ה - 19 . אולם מאחר שהיתה עיר מערבת , של יהודים וערבים , סבלו תושביה היהודים מפרעות הדמים שערכו בה אנשי הכנפיות הערביים , בעקר במארעות 1929 ו - 1936 - 1939 . על כן עזבו את העיר רבים מבני הישוב היהודי , וערב מלחמת העצמאות הוא מנה כ - 2,000 נפש בלבד , לעמת כ - 10,000 ערבים . סמטה צרה וציורית בצפת הישנה מוסיפה נופך של מסתורין לאווירת עיר המקובלים . ייחודה של . עיר המקובלים - צפת , על נופיה , אנשיה ואווירתה יוצאת הדופן , ריתקה אומנים ישראלים רבים , ביניהם נחום גוטמן שהרבה לציירה .

קודם  |  הבא