צמחים

עמוד:79

חלקי הפרח וסוגיו הפרח הוא למעשה ענף מקצר שבו מרכזים איברי הרביה של הצמח . חלקי הפרח : העטיף ( עלי הגביע ועלי הכותרת שהם כלל העלים העוטפים את חלקיו המיניים של הפרח ) , האבקנים והעליים הם למעשה גלגולי עלים . בתהליך ההאבקה מעברים גרגרי אבקה מהאבקנים לעליים . מכיון שהצמחים ואיבריהם הם לרב ניחים ( לא נעים ונידים ) , פתחו צמחים רבים דרכים שונות להעביר את האבקה מהאבקנים לעליים בתהליך ההאבקה , ולהפיץ את הזרעים לאחר הבשלת הפרי . כשצמח נעזר בבעל - חיים לצרך אחד מהתהליכים או לשניהם , הוא בדרך כלל משתמש באמצעי לסמן ולמשך את בעל - החיים מרחוק - כגון צבע או ריח - ומציע לרב גם גמול לבעל - החיים - חלק מהאבקה עצמה , צוף או פרי עסיסי . כותרת צבעונית מצויה בעקר בצמחים המאבקים על ידי בעלי - חיים , ותפקידה למשך את בעלי - החיים . כיום ידוע שלרבים מהחרקים וכן לצפורים יכלת ראיה בתחום הצבעים העל - סגל . ואכן בפרחים רבים שנבדקו מצויים דגמים על הכותרת בתחום צבעים זה , שאינם נכרים כלל לעין האדם . צמחים המאבקים על ידי הרוח הם לרב קטנים , לא צבעוניים ובעלי עטיף פשוט . בפרחים רבים המאבקים על ידי חרקים ושאר בעלי - חיים יש גם צוף מתוק . יש אף המדיפים ריחות חזקים , שנועדו למשך את בעלי - החיים המאביקים . האבקנים הם האיברים הזכריים של הפרח . לאבקן יש זיר דמוי חוט או גבעול קטן שבראשו נשא המאבק . המאבק הוא האיבר שבו נוצרים גרגרי האבקה , שהם תאי המין הזכריים של הצמח . לצמחים המאבקים על ידי הרוח יש גרגרי אבקה מרבים וקלים הנשאים ברוח לכל עבר . לצמחים המאבקים על ידי בעלי - חיים יש גרגרי אבקה מעטים וגדולים יותר . במקרים רבים הם דביקים ונצמדים לגוף החרקים ושאר בעלי - החיים הנמשכים לפרח . העלי הוא האיבר הנקבי של הצמח . הוא מרכב משחלה , שבה מצויות הביציות , שהן תאי המין הנקביים של הצמח , ומעמוד עלי , שבראשו צלקת שעירה או דביקה . מספר העליים וצורתם ומספר הצלקות בכל עלי אפיניים לכל מין של צמחים . לצמחים המאבקים על ידי הרוח יש לרב צלקות רחבות ושעירות . לצמחים המאבקים על ידי בעלי - חיים צלקות קטנות יותר . בצמחים רבים מופיעים פרחים יחידים , אך בצמחים רבים יותר סדורים הפרחים בקבוצות הנקראות תפרחות . בדרך כלל פרחי התפרחות קטנים מהפרחים היחידים , ויתכן שבדרך זו הם מושכים יותר את המאביקים . לתפרחות צורות רבות ומגונות : אשכול , עגיל , סוכך , שבלת , אשבול , קרקפת ועוד . הצורה שבה איברי הזכר ואיברי הנקבה מסדרים בפרח ובצמח נקראת טיפוס מיניות . האבקנים והעליים עשויים להיות באותו פרח , בפרחים נפרדים על אותו הצמח או בפרחים נפרדים על פרטים נפרדים . רב מיני הצמחים בעולם ובישראל ( יותר מ - 85 אחוז ) הם דו - מיניים - אנדרוגיניים או הרמפרודיטים . כלומר , הם מכילים איברי זכר ואיברי נקבה באותו הפרח . פרחים המכילים רק אבקנים , פרחים זכריים , ופרחים המכילים רק עליים , פרחים נקביים , מכנים פרחים חד - מיניים . כאשר שני טיפוסי הפרחים מופיעים על גבי אותו פרט של צמח , הוא מכנה חד - ביתי - חד - מיני . במקרה כזה כל הפרטים באכלוסיה הם זהים . דגמאות לטיפוס מיניות כזה הם ארן ירושלים ואלון מצוי . כאשר הפרחים הזכריים והפרחים הנקביים מופיעים על גבי פרטים שונים - כלומר הפרחים הזכריים ממקמים ב " בית " ( הוא הצמח ) אחד והפרחים הנקביים ממקמים ב " בית " אחר - הצמח נקרא דו - ביתי . דגמאות לטיפוס מיניות זה הם חרוב מצוי ותמר מצוי . בצמחים אלה יש פרטי זכר ופרטי נקבה ורק צמחי הנקבה נושאים פרות . קימים גם צרופים נוספים של טיפוסי מיניות . הפרחים של חשופי - הזרע הם לרב חד - מיניים , כלומר יש ביניהם פרחים זכריים ופרחים נקביים הערוכים בנפרד באגדים דמויי אצטרבלים . גם הזרעים ערוכים באצטרבלים . בין מכסי - הזרע יש הן פרחים חד - מיניים והן פרחים אנדרוגיניים . העליים לא קימים בפרחי חשופי - הזרע אך מופיעים בכל הפרחים של מכסי - הזרע . האבקה והפריה ההאבקה היא התהליך שבו מעברים גרגרי אבקה מהאבקנים לעליים . אלה יכולים להיות גרגרי אבקה מאותו הפרח או מפרחים אחרים של אותו הצמח - ואז זו האבקה עצמית - או גרגרי אבקה מצמחים אחרים - ואז זו האבקה זרה . בדרך כלל הצאצאים המתקבלים מהאבקה עצמית נחותים מצאצאים המתקבלים מהאבקה זרה . לדגמה , הם עשויים להיות בעלי כשר נביטה נמוך יותר , השרדות מבנה הפרח של צמח עילאי . באיור מתואר פרח דו - מיני המכיל הן את איברי הזכר - האבקנים , והן את איברן הנקבה - העלי . אבקן מורכב מזיר ומאבק ועלי מורכב משחלה , עמוד עלי וצלקת . נר הלילה הוא צמח בעל פרחים גדולים וצהבהבים , שלהם תכונה מיוחדת : כל פרח נפתח על פי תור בשעות הערב ומסיים את חייו בשעות הבוקר המאוחרות .

קודם  |  הבא