צמחי בצל ופקעת

עמוד:73

צמחי בצל ופקעת בישראל פקעות ובצלים מצויים בצמחי בר רבים בארצנו והם מהוים מרכיב חשוב במיחד בצומח של האזור הים תיכוני . רקפת , כלנית , לופית , סיפן וסתונית הם מצמחי הפקעת הבולטים בארצנו . כמה ממיני הצמחים בעלי הפקעות משמשים מקור מזון חשוב לאדם וביניהם תפוח האדמה . נרקיס , חבצלת , שום , כדן , יקינתון , חצב , צבעוני ושושן הם מצמחי הבצל הבולטים בארצנו . בין מיני הצמחים בעלי הבצל המשמשים מזון ותבלין לאדם נמנים בצל הגנה , שום ועירית , חיים נחמן ביאליק מתאר בספר האגדות שכתב " ויהי היום " את נפלאות הבצל והשום בספור " אלוף בצלות ואלוף שום " . עמילן פוטוסינתזה צמחים ראו ערכים נפרדים לרב הצמחים הנזכרים בערך זה . צמחי מרפא צמחים המשמשים ברפואה העממית וברפואה המודרנית לרפוי מחלות , לחזוק הגוף ולשפור מצב הרוח . כיום מכרים כ " 6,000 מינים של צמחי מרפא , ומתוכם מצויים בשמוש נרחב כ - 600 מינים . צמחים רבים מכילים חמרים המשמשים כחמרי צמיחה , כאמצעי הגנה מפני טורפים או מחוללי מחלות שונים , כהגנה מתחרות של צמחים אחרים או לצרך משיכת מאביקים . איכות החמרים האלה וכמותם תלויה בגיל הצמח , בתנאי הסביבה , בדשון , בעונת השנה ואף בשעה ביממה . חמרים אלה מופיעים בצמח לרב בכמיות קטנות , ולרבים מהם נודעת השפעה גם על בני אדם . הרפואה העממית וגם הרפואה המודרנית משתמשות בצמחי המרפא כמקור להכנת תרופות . ההבדל ביניהן נעוץ ביכלת שלהן לזהות את המרכיב הפעיל שבצמח , בעבודו ובאפן נתינתו לחולה . תרופה המיצרת במעבדה היא מרכזת יותר , ולכן השפעתה חזקה ומהירה יותר ( לפעמים חזקה מדי עד חשש מפני הרעלה ) . עם זאת , חמר עלול לאבד חלק מיכלת הפעלה שלו תוך כדי תהליכי הפעלה והבידוד הכימיים , או בגלל שבצמח הוא פועל בהשפעה משלבת עם חמרים אחרים המצויים בו . תולדות השמוש בצמחי מרפא עדיות לשמוש קדום בצמחי מרפא מצויות באתרים קדומים במקסיקו , במזרח הרחוק בעקר בסין ובהודו , וגם בבבל ובמצרים הקדומה . האדם הקדמון גלה את הסגלות הרפואיות של הצמחים מנסיונו שלו ומהסתכלות בהרגליהם של בעלי - חיים . סביר להניח , כי בתחלה לא היה הבדל גדול בין אסוף צמחים לצרכי מאכל לבין אסופם לצרכי רפוי , או לשמוש בטקסי כשוף ופלחן . אחר כך , במשך דורות רבים היו הצמחים , המקור העקרי להכנת תרופות , ואף כיום רבות מהתרופות המיצרות באפן תעשיתי הן העתק או חקוי של חמרים ממקור צמחי . בתנ"ך מזכרים כ - 120 צמחים , וכ - 30 מתוכם הם צמחי מרפא . רפואת צמחים התפתחה מאוד ביון העתיקה , שבה חברו ספרים חשובים שהניחו בסיס למחקר בתחום זה במשך דורות רבים . אחריהם המשיכו הרומאים לפתח תחום זה . אצל הערבים התפתח מהמאה ה - 7 מחקר של רפואה עממית המבססת על צמחים . הרמב"ם , שחי במאה ה - 12 , מזכיר בכתביו הרפואיים מאות שמות של צמחים , הן צמחי רפואה והן צמחי רעל . בסין הקדומה ואחר כך גם באירופה התפתחו תורות המורות כיצד אפשר ללמד על אפן פעלתו של הצמח או על האיברים בגוף האדם שעליהם הוא משפיע על פי צורת הצמח , צבעו או מקום גדולו . מהמאה ה - 17 ואילך , עם התפתחות הכימיה , הוחל בפתוח תרופות מלאכותיות ( סינתטיות ) במעבדה . בעשורים מחזור החיים של פקעת חד - שנתית . הדודא הרפואי נחשב צמח מרפא מאז ימי קדם , כאשר שימש חומר הרדמה בניתוחים . יש המייחסים לו סגולה של מעורר אהבה ומזהים אותו au הדודאים הנזכרים בתורה בפרשת רחל ויעקב .

קודם  |  הבא