ציונות

עמוד:45

יצחק יעקב רינס . לימים הצטרפו רבים מקרב הדתיים לתנועה הציונית , משום שראו בה ובמעשיה " התחלת הגאלה " . עקר המאבק שנהלו אנשי " המזרחי " בתנועה הציונית היה על הנהגת דרכה של התורה בישוב היהודי בארץ - ישראל והתנגדות לפעלה התרבותית של ההסתדרות הציונית , אשר לדעתם עמדה בנגוד לערכי הדת . כאשר התקבלה בקונגרס העשירי ב - 1911 החלטה לכלל עניני חנוך ותרבות במסגרת הפעלה הציונית , פרשו ממנה כמה מחברי " המזרחי " . הציונות והמנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסו ראשי הציונות לגיס את הצדדים הלוחמים לתמיכה במטרות הציונות . ראשי התנועה נמנעו מלהזדהות עם אחד הצדדים , ולכן הוקמה לשכת קשר בדנמרק , שלא השתתפה במלחמה . לקראת סיומה של המלחמה נשאו מאמציו של חיים ויצמן פרי , ובריטניה , שצבאותיה כבר לחמו באותה שעה בדרום ארץ - ישראל נגד צבאות הטורקים הנסוגים , פרסמה הצהרה בדבר תמיכתה בהקמת " בית לאמי " לעם היהודי בארץ - ישראל . לימים נודעה הצהרה זו בשם " הצהרת בלפור " . ההצהרה היתה דומה ביסודה לצ'רטר ( זכיון ) שבקש הרצל להשיג מהסלטאן הטורקי . לאחר מסירת המנדט על ארץ - ישראל לבריטניה על ידי חבר הלאמים ( 1922 ) נוצר קשר ישיר בין בריטניה לבין התנועה הציונית . מאז התמקדה הפעילות המדינית הציונית בשכנוע השלטונות הבריטיים לקבל את השקפות התנועה על הדרך שיש לנקט כדי לקדם את בנינו של הבית הלאמי בארץ - ישראל . אולם גם בקרב הנהגת התנועה לא שררה תמימות דעים ביחס לקו המדיני הרצוי . עקר הקשי נבע מן הצרך לקבע מדיניות ביחס לישוב הערבי הגדול בארץ - ישראל , שאף בו התגלו שאיפות לאמיות . כאשר נסתה למצא את " שביל הזהב " בין התחיביותיה על פי " הצהרת בלפור " לרצונה לרכש את לב הערבים , נקלעה המדיניות הבריטית לסתירה . מחלקת בציונות על היחס לערבים ולבריטים ההסתדרות הציונית , בראשותו של ויצמן , טענה כי יש להמשיך לשתף פעלה עם בריטניה על אף האכזבות שהנחילה לישוב היהודי בארץ - ישראל . ראשיה סברו , כי העקר הוא העליה היהודית והפתוח הכלכלי של הארץ - ולא המאבק המדיני . חיי הישוב בארץ - ישראל התנהלו על ידי מוסדות שלטון עצמי , תוך תאום עם ההסתדרות הציונית ומוסדותיה . המחלקת בדבר המדיניות שיש לנקט כלפי הישוב הערבי ומדיניות בריטניה , הגיעה לשיאה לאחר פרסום " הספר הלבן " הבריטי בשנת 1930 . בראש החולקים עמד זאב ז'בוטינסקי שפרש עוד ב - 1922 מההנהלה הציונית והקים מפלגה משלו , מפלגת הציונים הרויזיוניסטים ( רויזיה - כרזה לתערוכה שהוצגה בקונגרס הציוני ה - 14 שהתכנס בווינה שבאוסטריה באוגוסט 1925 . הכרזה נותנת ביטוי לחזון הציוני : התיישבות חקלאית , פיתוח תעשייה ובניין ארץ - ישראל . שלושה ממנהיגי התנועה הציונית - מנחם א1סישקין , נחום ס1ק1לב1 וחיים ייצמן 1 - בעת התייעצות לאחר הקונגרס הציוני העשירי .

קודם  |  הבא