צופים

עמוד:35

" ספורי קנטרברי " יצירתו החשובה ביותר של צ'וסר היא " ספורי קנטרברי " . בספור המסגרת של הספר מתארת קבוצת צלינים ( עולי רגל ) , שנזדמנו לאכסניה אחת בדרכם אל קברו של הקדוש האנגלי תומס בקט בקנטרברי . הצלינים , גברים ונשים בעלי עסוקים ובני מעמדות שונים , נענים להצעתו של בעל האכסניה לערך תחרות ספורים . על כל אחד מהם לספר שני ספורים בדרך לקנטרברי ושני ספורים בדרך חזרה ממנה , והמנצח יזכה בארוחת חנם באכסניה . הקבוצה ובעל האכסניה , המשמש כשופט , יוצאת לדרך . אלה הם ספורי הרפתקאות , אהבים , מעשי קדושים , משלי חיות , בדיחות עממיות ועוד . את רעיון המסגרת שאל צ'וסר מספרו של בוקצ'ו " דקמרון " , ואת הספורים המתארים את חיי החברה האנגלית בזמנו לכל רבדיה , שאב ממקורות שונים . אולם צ'וסר ספר את הספורים האלה בצורה מקורית , בקרתית , מלאת עליצות וחדות חיים . בוקצ'ו , גובני פטררקה , פרנצ'סקו צוענים עם של נודים שמוצאו כנראה בהודו , הנפוץ כיום בעקר באירופה . מקצתם עברו לחיי קבע , אך רבם חיים בחבורות נודים שבטיות ועוסקים בעבודות אקראי , במסחר בשוקים , בהגדת עתידות , במופעי רחוב , באלוף חיות ובלהטוטי קרקס . בשל ארח חייהם המיחד נרדפו תכופות על ידי השלטונות ובתקופת הנאצים אף השמדו בהמוניהם . ראשוני הצוענים יצאו ככל הנראה מצפון - מערב הודו במאות ה - וו וה - 12 ובנדודיהם מערבה הגיעו דרך פרס , סוריה וארץ - ישראל לאזור חצי האי הבלקני ובמיחד לרומניה ולהונגריה משם התפשטו למן המאה ה - 15 על פני אירופה . הצוענים חיים בחבורות שבטיות ( מעין " חמולות " ) , שלכל אחת יחוד משלה . שפתם קרובה לסנסקריט , לשון הקדש ההודית העתיקה , אך לכל שבט ניב משלו . במרוצת הדורות פתחו הצוענים תרבות משלהם , המבססת על עקרים פילוסופיים ודתיים שאינם מכרים מחוץ לעדה . הם שמרו בקנאות על מנהגיהם ומסורותיהם ודחו בעקשנות כל נסיון " לתרבת " אותם . אין להם נציגות מרכזית והם נמנעים מלשתף פעלה עם השלטונות בעניניהם הפנימיים . מאחר שאינם משתתפים במפקדי אכלוסין אין יודעים במדיק את מספרם . אין הם שואפים להתישב קבע בארץ משלהם ואין להם נציגות מרכזית הפועלת בשמם . הם מצטינים כמוסיקאים וכרקדנים והרבה מלחינים מערביים חברו יצירות המבססות על נעימותיהם העממיות . עם נרדף בארצות שאליהן נקלעו לא היו הצוענים אהודים מעולם , והרבה דעות קדומות הופצו נגדם . התיחסו אליהם בחשדנות וראו בהם גנבים מועדים , חוטפי ילדים , הולכי בטל ופורעי מוסר . עד היום נוהגים במקומות רבים להטיל עליהם הגבלות ופקוח מחמיר . השלטונות אוסרים על קרונותיהם לחנות בערים , והמשטרה מצטוה לפקח עליהם עין ולגרשם בהזדמנות הראשונה . כעם נרדף ללא מולדת היה גורלם דומה במובנים רבים לגורל היהודים בגולה . גם אותם פקדה שואה בימי היטלר , כשהנאצים שלחו חצי מיליון צוענים למשרפות ולתאי הגזים , ורק כמיליון צוענים נותרו אחרי מלחמת העולם השניה במזרח אירופה ( מתוך מספר משער של שלושה מיליונים ) . בשנים האחרונות גורמת חברת השפע המערבית לטמיעה חלקית של הצוענים בקרב עמי אירופה , אך רבם ממשיכים בחיי נדודים מסרתיים . בארצות שבהן מצויות קבוצות גדולות של צוענים - במיחד רומניה והונגריה - חיים היום רבים מהם בישובי קבע , אבל אין הם מתערבים בכלל האכלוסיה אלא מתגוררים בשולי הישובים . בארץ - ישראל יש עדיות להמצאות עדה צוענית ביפו כבר במאה ה - 14 . בעיר העתיקה בירושלים יושב כיום שבט זעיר של צוענים המונה כמה מאות נפש . הם מסלמים לפי דתם ונקראים " נור " בפי שכניהם הערבים . נאצים שואה " צופים " תנועת נער לא פוליטית , הפועלת בישראל וברחבי העולם . מטרתה לחנך את בני הנער לאזרחות טובה ולעזרה לזולת . כיום חברים בתנועה כ - 18 מיליון ילדים ובני נער . בתנועת הצופים העולמית חברים בני נער מדתות ומגזעים שונים . אחת לכמה שנים מתקים מחנה נער בין - לאמי של צופים מכל העולם הנקרא"ג'מבורי " , כל פעם במדינה אחרת . ( פרוש המלה"ג'מבורי " הוא התכנסות . ) תולדות התנועה ומטרותיה תנועת ה " צופים " נוסדה בשנת 1908 על ידי הגנרל הבריטי רוברט בדן - פאואל . הרעיון להקים תנועת נער מעין זו עלה לצוענים תרבות מיוחדת , השונה מאוד מהתרבות האירופית שבה הם חיים . רבים מהם נודדים ברחבי היבשת ומתפרנסים מנגינה ( זמרה . בהיותם שונים וזרים נוצרו אגדות רבות סביב כוחותיהם המיוחדים כביכול . בתמונה - " מחנה צוענים " מאת הצייר ההולנדי ון גוך .

קודם  |  הבא