|
עמוד:34
לעמד בלחצים גבוהים . על גוף הצוללת מרכב מגדל נווט , שממנו מפקחים על תנועתה כשהיא נעה על פני המים . כשהצוללת נעה מתחת לפני המים , אפשר להעלות דרך מגדל הנווט צנורות אויר , פריסקופים ואנטנות מתקפלות . כשהצוללת נעה בעמק מועט , צנור אויר שקצהו מבצבץ מעל פני המים , מספק לה אויר . לפני צלילה אוטמים היטב את כל הפתחים בצוללת , ואחר כך ממלאים במים מכלים מיחדים ( מכל נטל ) עד שמשקל הצוללת שוה למשקל המים שהיא דוחה . מפעילים הגאי צלילה המטים את חרטום הצוללת מטה , והיא מעמיקה תוך כדי תנועה קדימה . בעזרת ההגאים אפשר לשנות את עמק השיוט . כדי להעלות את הצוללת אל פני המים מפעילים מכלי אויר דחוס הדוחקים את המים ממכלי הנטל , ומקטינים את משקלה , והיא צפה ועולה . לשם נווט הצוללת בעמק מועט מתחת לפני המים משתמשים בפריסקופ . בעמק רב משתמשים במכ"ם ובציוד אלקטרוני אחר לשם נווט . טילים נור גרעיני כלי שיט מבצע קדש מכ"ם מלחמת האזרחים האמריקנית מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השניה פריסקופ קוסטו , ז'ק איו צום ותענית ענוי הנפש באמצעות ענוי הגוף , מתוך מניעים דתיים . התענית במסרת היהודית מתבטאת בעקר בצום מלא . תעניות בצורות שונות רווחות בכל הדתות . על הצום ביום הכפורים ותענית אסתר אנו מצוים מן התנ"ך . יום הכפורים הוא החג היהודי היחיד , שבו אנו מצוים להתענות משקיעת החמה בערב החג , ועד לשקיעת החמה במוצאי החג . זוהי גם התענית היחידה המצוה בתורה , כחלק מכפרה : " שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם חקת עולם " ( ויקרא טז לא ) . לאחר חרבן הבית הראשון קבעו הנביאים ארבעה ימי תענית . הנביא זכריה מצין אותם כ " צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי " . על פי הלוח שהיה נהוג בימי המקרא , שניסן הוא החדש הראשון בו , אלה הצומות החלים בחדשים תמוז , אב , תשרי וטבת , המצינים את ארבעת שלבי החרבן : התחלת המצור על ירושלים , הבקעת חומות ירושלים , חרבן בית - המקדש וירושלים , רצח גדליה בן אחיקם ואבדן שארית הפלטה ביהודה . צום ט ( תשעה ) באב נקבע כיום אבל על חרבן שני בתי - המקדש , הראשון בשנת 586 לפני הספירה והשני בשנת 70 לספירה . שלוש התעניות האחרות הקשורות בחרבן בית - המקדש הן צום גדליה החל ביום ג בתשרי , למחרת ראש השנה , לזכר רציחתו של גדליה בן אחיקם , נציב יהודה , בידי הקנא ישמעאל בן נתניה ; צום י ( עשרה ) בטבת לזכר המצור על ירושלים בימי נבוכדנאצר מלך בבל ; וצום יז בתמוז לזכר פריצת החומות , שלושה שבועות לפני החרבן . שלושה שבועות אלה נקראים " תקופת בין המצרים " , ובהם מקבל לנהג מנהגי אבלות שונים , ההולכים ומתגברים עד ליום ט באב . שלושה צומות אלה , להבדיל מצום ט באב , מתחילים רק בבקרו של יום . תענית נוספת שמקורה בתנ"ך היא תענית אסתר : " לך כנס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום ... " ( אסתר ד טז ) . צום זה חל ביום י"ג באדר , יום אחד לפני פורים , לציון תענית יהודי שושן , שנענו לקריאת אסתר המלכה שלא לאכל ולשתות במשך שלושה ימים כדי להסיר מעליהם את גזרות המן . אם פורים חל ביום ראשון , מקדימים את התענית ליום חמישי הקודם לו . תעניות צבור אחרות הן תענית בכורים בערב פסח . כן נקבעו ופרטו במשנה תעניות המכרזות בעת צרה הבאה על הצבור כגון בצרת , כאשר מדת האבל הולכת ומגברת עם התמשכות עצירת הגשמים , גזרות ופרעות , כפי שנקבע לאחר גזרות ת"ח ות"ט . במסרת היהודית קימת גם האפשרות לתעניות פרטיות , כגון בימי שנה למות הורים , חתן וכלה בערב הנשואים , תענית חלום לאחר חלום רע , ותענית במקרה של נפילת ספר תורה . בתלמוד נמסר גם שחברי הסנהדרין נהגו להתענות ביום שבו גזרו דין מות . יום הכפורים פורים תשעה באב צ'וסר , ג'פרי משורר אנגלי והומוריסטן גדול . ספרו " ספורי קנטרברי " , המספר בשנינות , בהבחנה דקה ובהומור רב , הוא מאבני היסוד של הספרות האנגלית . חי בשנים 1342 - 1400 . ג'פרי צ'וסר נולד בלונדון . אביו היה סוחר יינות . בשנת 357 1 הוא היה נער שרת בחצרו של הנסיך ליונל , בנו של המלך אדוארד ה - 3 . כעבר שנתים השתתף צ'וסר במשלחת צבאית שיצאה לצרפת ונפל שם בשבי . בשנת 1360 שלם המלך כפר ופדה אותו והוא חזר לאנגליה . לאחר מכן עבד צ'וסר בשרותו של המלך ונשא לאשה את אחת משושבינות המלכה . הוא יצא בשליחיות שונות מחוץ לארצו , ובשנת 7369 השתתף במלחמה נוספת בצרפת . ב - 1372 שלח אותו המלך לאיטליה בענינים מסחריים , ונראה שצ'וסר נפגש שם עם פטררקה ובוקצ'ו , סופריה הבולטים של איטליה בימים ההם , והשפע מהם . בשנת 1374 התמנה צ'וסר לתפקיד מפקח על המסים ומלא שליחיות דיפלומטיות בארצות שונות . אחרי כן הוא היה שופט שלום במחוז קנט ונציגו בפרלמנט . משנת 1395 הוא עבד בשרות בנו של ג'ון מגונט , שהיה לימים המלך הנרי ה - 4 . איור מספרו של ג'פרי צ'וסר , - סיפורי קנטרברי " , המתאר את בואם של הצליינים , מספרי הסיפורים , לעיר . הספר מורכב מאוסף הסיפורים שסיפרו הצליינים אורחי האכסניה בקנטרברי , כשכל אחד מהם מנסה לגבור על רעהו בהעזה ובהפתעה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|