צדקה וגמילות חסדים

עמוד:25

מקום חיות ורביה רב הצדפות חיות במי הים ומעוטן במקוי מים מתוקים . יש ביניהן הרובצות על קרקע מקוה המים ומתקדמות בעזרת הרגל השרירית . אחרות קודחות מחלות בסלע ושוכנות בתוכן . יש מינים הקודחים בעץ וגורמים נזקים לסירות ולספינות . מינים מסימים החיים על סלעי החוף מפרישים חוטים קשים שבעזרתם הצדפות נקשרות לסלעים . חוטים אלה מכנים חוטי בוץ או ביסוס והם מפרשים מבלוטה מיחדת . בימי קדם נהגו להכין מחוטים אלה אריג עדין ומשבח המכנה בוץ . כמה מן הצדפות אף יודעות לשחות בעזרת תנועות פתיחה וסגירה של הקשוות . לרב הצדפות מינים נפרדים . תאי המין מפרשים לחלל הגלימה ומשם נשטפים למים . ההפריה חיצונית ומן הביצים המפרות מתפתחים זחלים ריסניים . הזחלים שוחים זמן - מה במים ואחר כך מתישבים והופכים לצדפות בוגרות . רבות מן הצדפות נאכלות ואף מגדלים אותן במיחד לשם כך . חשיבות מרבה יש לצדפות המיצרות פנינים , וגם אותן מגדלים בחוות מיחדות . צדפות אחרות משמשות לתעשית כפתורים ולהכנת תכשיטים שונים . בעלי - חיים - חלקת עולם החי פלנקטון פנינה רכיכות צדקה וגמילות חסדים שני מנחים ביהדות המצינים סעד ועזרה הדדית , ובעצם את כל המצוות שבין אדם לחברו . בקור חולים , נחום אבלים , הלבשת עניים , הלואת כספים בלי רבית , הכנסת כלה ועוד הם מעשים של צדקה וגמילות חסדים , שהיהודי מצוה לעשותם . החשיבות הרבה שמיחסת היהדות לצדקה ולגמילות החסדים באה לידי בטוי במאמר חז"ל : " על שלושה דברים העולם עומד - על התורה , על העבודה ועל גמילות חסדים " . גמילות חסדים היא אחד מעשרת הדברים , שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה , כלומר שכרו הוא מידי - ההנאה מעצם העשיה ; והקרן שמורה לו לעולם הבא - על כך יקבל שכר גם בעולם הבא . העם היהודי הצטין יותר מכל עם אחר בעזרה לנצרכים , והצדקה וגמילות החסדים תפסו מקום נכבד במסרת היהודית בכלל ובחיי הקהלה היהודית בגולה בפרט . עזרה הנמשכת לארך הדורות בתקופת המקרא הצטוו בני ישראל להשאיר בשדות מקצת מן היבולים - לקט , שכחה ופאה - בשביל העניים . מצוות אלה התאימו לחיי החברה , שהיתה אז חקלאית בעקרה . בתקופת התלמוד הקיפו מעשי הצדקה כמעט את כל תחומי החיים , וחז"ל קבעו כי צדקה וגמילות חסדים שקולים כנגד כל המצוות שבתורה . בתקופת הגלות הארכה היתה בכל קהלה יהודית קפה של צדקה , שנהלה בידי גבאים מיחדים . עניי העיר היו מקבלים מהקפה סכומים המספיקים למחיתם . עניים ממקומות אחרים שבקרו בעיר היו מקבלים קצבה יומית . גם מטבח צבורי היה בקהלה - תמחוי - שחלק ארוחות לנצרכים . אחד הבטויים של מצות הכנסת אורחים , הנחשבת למצוה גדולה שהתלמוד קושר אותה למתן צדקה , היה הקמת בתים מיחדים על ידי הקהלה שנקראו " הקדש " . בתים אלה היו אכסניות שספקו מקום לינה ומזון ליהודים עניים , בני ישובים אחרים שהתארחו במקום . להערכה מיחדת זכה מתן בסתר - צדקה שנתנה בסתר , כלומר כאשר התורם ומקבל התרומה לא הכירו זה את זה . גם מתן הלואה לעניים ללא רבית - גמילות חסדים - נחשב למצוה . חברות צדקה מיחדות הוקמו למן המאה ה - 14 בקהלות אשכנז , כגון חברות תלמוד תורה , בתי כנסת , עזרת חולים , עזרה לעניים , חברה קדישא והכנסת אורחים . בהרבה קהלות יהודיות בגולה פעלו ארגוני נשים שנקראו " הכנסת כלה " , אשר דאגו להשאתן של נערות עניות , להלבישן , להכניסן לחפה ולספק להן את הדרוש להקמת בית ומשפחה בישראל . בסוף המאה ה - 18 נוספו לחברות הצדקה האלה גם חברות גמילות חסד , ובבתי יהודים רבים הצבו קפות צדקה לאסוף תרומות למען ארץ - ישראל ( קפות על - שם רבי מאיר בעל הנס , לדגמה ) . צדקה בעת החדשה בעקבות רדיפות היהודים ברוסיה בשנות ה - 80 של המאה ה - 19 קמו ארגוני צדקה יהודיים במרכז אירופה ובמערבה , וגם בארצות - הברית , שנועדו להגיש עזרה לנפגעים ולפליטים . תהליך זה גבר בראשית המאה ה - 20 , לאחר הפוגרומים ( מעשי הטבח ) ברוסיה בשנים 1903 ו - 1905 וההגירה ההמונית של יהודים לארצות - הברית , לאוסטרליה ולארצות אחרות . משפחות של נדבנים יהודים - ביניהם מונטפיורי , רוטשילד , ששון , גוגנהיים , שטראוס ורבורג ועוד - תפסו מקום נכבד בפעלות הצדקה והסעד המארגנות . בארצות - הברית הגיעו מפעלי הצדקה היהודיים המארגנים לשיא שכלולם , בין השאר בהשפעת המסרת הפילנתרופית ( פילנתרופיה - מתן צדקה ) האמריקנית , שצמחה על רקע ההגירה ההמונית . בימי מלחמת העולם הראשונה הוקמו בארצות - הברית שלושה ארגוני סעד ארציים שהתאחדו אחר כך לארגון אחד הנקרא ג'וינט . ילד יהודי מקיים מצוות גמילות חסדים ומשלשל מטבע לקופת הצדקה , לונדון , 1981 ) . קרנות גמ - ח , שנועדו לסייע ליהודים נצרכים , קיימות אף בימינו בעיקר בקהילת היהודים החרדים .

קודם  |  הבא