צבא

עמוד:10

המצידים בשלושה טפרים בלבד . הצב הרך מיטיב לשחות ותנועתו ביבשה אטית מאוד ומגשמת . הוא נזון מדגים , מסרטנים ומרכיכות , שהוא צד במים . בשנים האחרונות הוא כמעט נכחד בגלל זהום הנחלים בארצנו ובגלל שטפונות . משפחת הצבים הימיים מיצגת בארצנו על ידי שלושה מינים : צב הים החום , שצבעו חום , ארכו עד 120 סנטימטר ומשקלו עד 450 קילוגרם ; צב הים הירק , שצבעו חום - ירקרק , ארכו עד 25 1 סנטימטר ומשקלו עד 300 קילוגרם וצב הים הקרני , שהוא הקטן בבני המשפחה . צבעו חום - צהבהב , ארכו עד 85 סנטימטר ומשקלו עד 140 קילוגרם . לצבים אלה יש גפים סנפיריים והם שחינים וצוללנים מעלים . הם מסגלים לשחות במהירות של 32 קילומטר בשעה . הנקבות מטילות את ביציהן הרבות , 100 - 200 במספר , בגמה בחוף החולי , והצעירים בוקעים כעבר חדשים ורצים לים . על אף הכמות העצומה של הביצים , אכלוסיותיהם של הצבים הימיים בים התיכון ובחופי ישראל הצטמצמה במהירות בעשרות השנים האחרונות . הסבות לכך הן : ציד צבים בעת עליתם לחוף לצרך הטלה ; כרית חול בחוף הים ופגיעה באזורי ההטלה ; טריפת הביצים והצעירים הבוקעים מהן ועוד . כיום משקעים מאמצים רבים בקפריסין ובישראל להגן על אתרי ההטלה של צבי הים ולסיע להצלחת רביתם , לפני שיכחדו כליל מאזורנו . צב גלדי הוא הנציג היחיד של משפחת הצבים הגלדיים . הוא הגדול בצבים וחי בים . רגליו סנפיריות ושריונו גלדי וחסר מגני קרן . זהו מין נדיר המזדמן לעתים רחוקות בחופי ארצנו . אין הוא טעים ולכן גם אינו נצוד לאכילה . זוחלים צבא הכחות המזינים המפקדים על שמירת בטחונה של מדינה מפני אויב מבחוץ . הצבא , על חיליו וכלי נשקו , מחלק לחילות על פי תחומי עסוקם . בימינו השרות בצבא הוא חובה המטלת על האזרחים ברב מדינות העולם - ביניהן ישראל - ורשות באחרות . בימי קדם היה כל העם צבא , פשוטו כמשמעו . כל הגברים הכשירים גיסו למלחמות שנטשו בין עמים ושבטים שונים , כפי שהיה למשל בכבוש כנען על ידי בני ישראל . המצרים הקדמונים והאשורים היו הראשונים שנתנו לצבאותיהם צביון מקצועי : הם יצרו מעמדות מיחדים של חילי קבע והעניקו להם זכיות מיחדות . לקצינים ולמפקדים נתמנו בני מעמד האצלה . באותה העת גם החלו להתפתח צבאות השכירים הראשונים . היו אלה קבוצות של לוחמים שהשכירו את חרבם לכל המרבה במחיר , בלי שהזדהו עם מטרות המלחמה . הסינים הקימו צבא יעיל כבר בימי שושלת קיסרי צ'נג , באלף השני לפני הספירה , כדי להגן על גבולות ארצם משבטי הנודדים הפולשים . בתקופה מאחרת יותר שמשו הסמוראים ביפן - שומרי הראש של בעלי האחזות - גרעין שסביבו התפתח אחד הצבאות החזקים בעולם . התפתחות הצבאות הסדירים החלה ביון העתיקה בראשית המאה ה - 5 לפני הספירה . בקרב מרתון ( 490 לפני הספירה ) עמד צבא יוני קטן יחסית , אך מאמן היטב , מול המוני פרסים מסתערים - ונצח אותם . הלוחמים היונים הסתדרו במערך לוחם המכנה " פלנקס " , שהיה במשך מאות שנים היסוד הארגוני השליט בכל מערך קרבי של הצבא . בימי אלכסנדר מוקדון ( מלך בשנים 336 - 323 לפני הספירה ) הוכח מה מסגל לבצע צבא , שיתרונו לאו דוקא במספר החילים , כי אם בהערכות יעילה , בעצמת הנשק , בכח המחץ ובטקטיקה מחשבת . בראש צבא , שלא כלל יותר מארבעים אלף איש , התקדם אלכסנדר מוקדון לתוך אסיה והגיע עד הודו - וזאת בזכות המבנה העדיף של יחידותיו , היעילות ובהפעלת כלי הנשק ושיטות הלחימה הגמישות יותר שהנהיג . צבאות קרתגו ורומי נצחונותיו של חניבעל , גדול מצביאי קרתגו ( 247 - 183 לפני הספירה ) , תרמו תרומה רבת ערך להתפתחות הידע הצבאי . תרומה זו התבטאה בדגש שהושם בשלושה גורמים חיוניים : אסטרטגיה - תורת התכנון והנהול של פעלות מלחמה , מודיעין - אסוף מידע על כונות האויב ופעלותיו , ולוגיסטיקה - אספקה ומנהלה . חניבעל פתח את הרעיון התנכ"י של " כי בתחבולות תעשה לך מלחמה " , כלומר - נצול נכון של תנאי השטח , נידות , שמוש בגורם ההפתעה , הפעלת " נשק כבד " ( פילים ) , שמוש במידע מודיעיני ואבטחת קוי תחבורה וקוי אספקה ארכים ופגיעים . כל אלה התגלו כשקולים מכריעים , ששום צבא אינו רשאי לזלזל בהם . קרתגו הובסה בסופו של דבר משום שיריבתה הגדולה - רומי - התפתחה מאוד מבחינה צבאית והיתה לחזקה במעצמות תבל בעת העתיקה . צבאו של חניבעל היה מרכב ברבו משכירי חרב , בעוד שצבאה של רומי היה מתחלתו צבא של אזרחים , שהגנת המולדת היתה בעיניהם לא רק חובה כי אם זכות גדולה . מבחינת הסדר והמשמעת קבעו חיל הפרשים שימש את צבאות העולם במשך אלפי שנים . יכולת התנועה המהירה של הפרש בתנאי שטח קשים הקנתה לו יתרונות בשדה הקרב . רק עם התפתחותם של כלי הלחימה המודרניים , כמו הטנק והנגמ"ש , פסק השימוש בפרשים . בתמונה - פסל של פרש קוריאני מהמאה השביעית לפני הספירה .

קודם  |  הבא