לוח השנה האזרחי

עמוד:17

יותר מן החדש שנקרא על - שם דודו יוליוס קיסר . ספטמבר . פרוש השם ספטמבר בלטינית החדש השביעי . כשהיה חדש בשנת הירח הכיל 29 יום . קיסר קבע לו 31 יום , אך אוגוסטוס הפחית אותם ל - 30 . חגיגות הדת הקדומות שנערכו בחדש זה לא נפלו כמעט בחשיבותן מן החגיגות שנערכו במרס . אוקטובר פרושו החדש השמיני . בלוח של קיסר היו בו שלושים יום , אך אוגוסטוס הוסיף לו יום אחד . נובמבר פרושו החדש התשיעי . קיסר הקציב לו 31 יום , אך אוגוסטוס הפחית אותם ל - 30 . דצמבר . בהיותו החדש העשירי כלל 29 יום . יוליוס קיסר הוסיף יום אחד ל - 29 הימים שקבע לפני כן , ואוגוסטוס הוסיף לו עוד יום אחד , ה - 31 . אסטרונומיה אסלאם חדלו ירח לוח השנה העברי מיתולוגיה נצרות שמש לוח השנה העברי הלוח העברי הוא שיטה לחלקת הזמן לימים , לשבועות , לחדשים ולשנים על פי עקרונות המסרת היהודית . הלוח קובע את תחלתם של החגים , המועדים וימי הזכרון הדתיים , הלאמיים והפרטיים . רב לוחות השנה מבססים על תנועתו של אחד משני המאורות הגדולים - השמש והירח . מקומם של השמש והירח ביחס לאפק ולכוכבים , וכן צורתו של הירח , משתנים בהתמדה ובמחזוריות מדיקת לחלוטין כמעט . השיטה של חלקת הזמן על פי המחזוריות של תנועת השמש קבעה את השנה השמשית כבת 365 יום ועוד כחמש שעות . הקדמונים חשבו שהשמש היא המקיפה את הארץ . ( אולם עבדה זו אינה משנה לגבי ארך השנה , כי גם כדור הארץ מקיף את השמש במשך 365 יום וכחמש שעות ) . האסטרונומים הקדמונים גם ידעו , שהירח מקיף את כדור הארץ במשך כ - 29 ימים וחצי . זהו החדש הירחי , הנמשך ממולד ירח אחד למשנהו ( הרגע שבו נראה הירח מחדש הוא מולד הירח ) . לוח שמשי ולוח ירחי יש עמים ודתות , כגון המצרים והרומאים הקדמונים , שקבעו את לוחותיהם על פי השנה השמשית . אלה הנחילו את הלוח השמשי לרב האנושות בימינו , והוא משמש כלוח הכללי ( האזרחי ) בחיי היום - יום . הלוח השמשי מתחלק בדרך כלל ל - 12 חדשים בני 30 או 31 יום . רק חדש פברואר מכיל 28 ימים או 29 ימים אחת לארבע שנים . הלוח הירחי מקבל עד היום על המסלמים וכן על הקראים והשומרונים . מאחר שהחדש הירחי נמשך כ - 29 וחצי יום , החדשים הם בני 29 ו - 30 יום לסרוגין . גם בלוח הירחי נוצר עדף . הוא מתאזן על ידי תוספת של יום אחד לחדש האחרון של השנה המסלמית בכל 11 מתוך מחזור של 30 שנה . ההבדל המעשי בין הלוח השמשי והירחי הוא שבלוח השמשי , שבו משתמשים הנוצרים , חלים החגים באותן עונות השנה . לדגמה , חג המולד חל תמיד בחרף והפסחא תמיד באביב . זאת בחצי הכדור הצפוני , בדרום כדור הארץ לוח השנה העברי מבוסס על מולד הירח , בניגוד ללוח השנה האזרחי המבוסס על מהלך השמש . כדי לגשר על הפער בין חודשי הלבנה לשנת החמה מוסיפים חודש בשנה המעוברת . כשאר הלוחות , אף הוא התפתח במשך שנים ארוכות עד שנקבעה צורתו הנוכחית . בתמונה - שנים - עשר מזלות לוח השנה העברי מעטרים את רצפת הפסיפס של בית - הכנסת העתיק בבית אלפא .

קודם  |  הבא