|
|
עמוד:96
ב . שכיחות ושכיחות יחסית ב דיון התלמידים מגיעים למסקנה שתחום הדופק שבו נמצא מספר התלמידות הגדול ביותר שונה בין מצב של מאמץ למצב של מנוחה . עם זאת, לפעמים יש תחום דופק משותף, לדוגמה, כשדופק של תלמידה מסוימת במנוחה שווה לדופק של תלמידה אחרת במאמץ . אפשר לראות זאת בדיאגרמה שלעיל : רוב מדידות הדופק במנוחה נמצאות בתחום המספרים 60 – 89 , ואילו רוב מדידות הדופק במאמץ נמצאות בתחום המספרים 100 – 169 . עם זאת, יש תחומים שבהם נמצאים נתוני דופק במאמץ וגם נתוני דופק במנוחה ( 70 – 79 ) . התלמידים יכולים להסיק גם שככל שהתחום שבוחרים כדי לחלק את הנתונים הוא קטן יותר, כך הנתונים מפורטים יותר . לעומת זאת, ככל שהתחום שבוחרים הוא גדול יותר, כך הנתונים כלליים ומתומצתים, אך אי אפשר ללמוד מהם על הפרטים . אפשר לקשר זאת לשתי הדרכים לארגון הנתונים שהוצגו בפעילות 1 : טבלה 1 – שבה הופיעו כל מדידות הדופק, לעומת טבלה 2 – שבה תחום הדופק היה גדול ( 50 ) . ב פעילויות 3 התלמידים מחשבים שכיחות יחסית – נושא שכבר נלמד בכיתה ה . התלמידים מחשבים שכיחות יחסית על סמך טבלת הנתונים של הכיתה שלהם . שכיחות יחסית של נתון מסוים היא השבר המייצג את החלק של הנתון מתוך כלל הנתונים . לדוגמה, על פי הטבלה של מדידות הדופק של תלמידות כיתה ו בבית הספר "יראת ה'" ( בעמוד 146 בספר לתלמיד ) השכיחות היחסית של התלמידות שהדופק שלהם במנוחה הוא בתחום . 7 19 80 – 89 היא ב פעילויות 3 ו- 4 כדי לחשב את השכיחות היחסית של התלמידות שהדופק שלהם הוא בתחום מסוים : א . יש לדעת את המספר הכולל של התלמידות שהשתתפו בניסוי . ב . יש לדעת את מספר התלמידות שהדופק שלהם הוא בתחום המסוים שנבחר . את כל הנתונים האלה אפשר למצוא בטבלת המדידות של הדופק של תלמידות הכיתה במנוחה ובמאמץ . אפשר להיעזר גם בטבלת השכיחויות אם התחום הנבחר מופיע בה . לאחר מציאת המספרים המבוקשים אפשר לחשב את השכיחות היחסית לפי הנוסחה המתאימה . 96
|
|