|
|
עמוד:137
137 שָ לֵ ם וַ חֲ לָ קָ י ו הַ זְ מַ ן שֶ לָ נ וּ מְ נַ גְ נִ י ם בְּ יַחַ ד יֵש מָ ה לַ עֲ שׂ וֹ ת ! אֲ נִ י וַ אֲ חֵ רִ ים הָיָה לִי / הָיְיתָה לִי / הָיוּ לִי בַּטֵקְסְט כָּתוּב : " הָיָה לָנוּ כֵּיף לִהְיוֹת יַחַד" . בְּהוֹוֶה יֵש לִי פֶּרַח יָפֶה . יֵש לָנוּ גִינָה . יֵש לָהֶם חֲבֵרִים חֲדָשִים . בְּעָבָר הָיָה לִי פֶּרַח יָפֶה . הָיְיתָה לָנוּ גִינָה . הָיוּ לָהֶם חֲבֵרִים חֲדָשִים . 15 . כִּתְבוּ בֶּעָבָר כְּמוֹ בַּדוּגְמָה : א . יֵש לוֹ הַרְבֵּה צְבָעִים . ב . יֵש לָהֶם מְכוֹנִית אֲדוּמָה . ג . יֵש לָהֶם חוּגִים בְּבֵית הַסֵפֶר . ד . יֵש לְךָ כּוֹבַע כָּחוֹל . ה . יֵש לִי חֲבֵרָה בְּשֵם נוּר בְּחוּג ג'וּדוֹ . 16 . הַשְלִימוּ לְפִי הַדוּגְמָה : הָיָה לִי , הָיְיתָה לִי אוֹ הָיוּ לִי : א . אַתָה הוֹלֵךְ לְשִיעוּר פְּסַנְתֵר ? לֹא, אֶתְמוֹל שִיעוּר, אֲבָל הַיוֹם אֵין לִי . ב . יֵש לָךְ זְמַן לְשַׂחֵק אִיתִי ? לֹא, קוֹדֶם זְמַן . עַכְשָיו אֵין לִי . ג . זוֹ הַמוֹרָה הַחֲדָשָה שֶלְךָ ? כֵּן, בַּשָנָה שֶעָבְרָה מוֹרָה אַחֶרֶת . ד . לָמָה לֹא בָּאת אֶתְמוֹל לַמִגְרָש ? רָצִיתִי לָבוֹא, אֲבָל הַרְבֵּה שִיעוּרֵי בַּיִת . ה . יֵש לְךָ מַשֶהוּ לֶאֱכוֹל ? לֹא, בָּנָנָה, אֲבָל אָכַלְתִי אוֹתָה . הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה צְבָעִים . הָיָה לִי פינת הלשון בספר "מדברים בעברית" לכיתה ד התלמידים למדו את נטיית "יש" בעבר, למשל : יש הפסקה – הייתה הפסקה . הם כבר נחשפו לרעיון שהנטייה בעבר מושפעת מהמין והמספר של שם העצם שבא אחרי המילה "היה", למשל : היה שיעור ( זכר ) , הייתה הפסקה ( נקבה ) , היו מורים ( רבים ) . כאן התלמידים נחשפים לנטייה בעבר של "יש לי", וגם כאן נטיית "יש" בעבר ( היה / הייתה / היו ) מושפעת משם העצם : היה לי פרח, הייתה לי גינה, היו לי חברים חדשים . בדוגמאות התלמידים רואים שהבחירה בצורה הנכונה של "יש לי" בעבר אינה מושפעת מנטיית "ל" ( לי, לנו, להם ) , אלא רק משם העצם שמתייחסים אליו . לתרגול נוסף של נטיית "היה לי . . . " אפשר לעשות משחק של הדגמה בפנטומימה . בכל פעם תלמיד או תלמידה ידגימו משהו שהיה להם, ותלמידי הכיתה יאמרו מה היה להם תוך שימוש בנטייה הנכונה . למשל, תלמיד ידגים נגינה בגיטרה והתלמידים האחרים יגידו : הייתה לך גיטרה, וכן הלאה : כובע, מחשב, ועוד . 137
|
|