|
|
עמוד:32
ביחידות ה - ט ( עמ ' 52 - 27 ) מוצגים המרובעים המיוחדים בזה אחר זה , כל אחד בפני עצמו . ברצף ההקניה של כל אחד מהמרובעים יש מהלך קבוע ( פרט למקרים בודדים ) המפורט בטבלה שלהלן : הערות : א . איננו מציגים מלבן וריבוע בהגדרה אופרטיבית ( בנייה מרצועות ) , משום שמודל הרצועות אינו מאפשר עיסוק מפורש בזווית הישרה . ב . השורה הרביעית בטבלה - קשרים בין מרובע זה לבין הקודמים - מסומנת כפעילות אתגר , כלומר , נושא זה מיועד לתלמידים מתקדמים , בהמשך הפרק , בסעיף ט - משפחת המרובעים ילמדו הקשרים באופן מפורט יותר . ביחידה ה ( עמ ' 32 - 27 ) מגדירים ( בהגדרה אופרטיבית ) מקבילית ודלתון . המקבילית והדלתון מוצגים יחד משום שבשניהם יש דרישה לשני זוגות של צלעות שוות , וההבדל ביניהם הוא בדרישה שהצלעות השוות יהיו סמוכות ( דלתון ) או נגדיות ( מקבילית ) . הצגת שני הסוגים האלה במקביל מדגישה את המשותף להם ואת השונה ביניהם . ביחידה זו מוצגת לתלמידים בפעם הראשונה גם הגדרה מילולית ( פורמלית ) של דלתון ושל מקבילית . התלמידים לומדים , אם כן , להבחין בין מקבילית לבין דלתון גם באופן ויזואלי וגם על סמך ההגדרה . יחידה זו עוסקת בחקירת תכונות של מקבילית הקשורות לצלעות ולזוויות . יחידה ו ( עמ ' 37 - 34 ) עוסקת בהקניית המושג מלבן . המהלך ביחידה זו מפורט בטבלה שלמעלה : הגדרה וזיהוי , תכונות המלבן וקשרים בין המלבן ובין מרובעים אחרים . יחידה ז ( עמ ' 41 - 38 ) עוסקת בהקניית המושג מעוין . המהלך ביחידה זו מתאים גם הוא למוצג בטבלה : הגדרה וזיהוי , תכונות המעוין וקשרים בין המעוין לבין מרובעים אחרים ( במקרה זה הקשר בין המעוין לדלתון ולמקבילית ) .
|
|