|
עמוד:48
מסוים ( חיפוש עבודה , חיפוש קרובים וכדומה . ( השיתופיות נוכחת גם בעולם הילדים . במחקר שנעשה בקרב כ-1000 ילדים ישראלים בגיל 6-18 נשאלו הילדים על ההשפעה של משחקי המחשב על חייהם . אחת השאלות ששאלו את הילדים הייתה : " מה אתם הכי אוהבים במשחקי המחשב ?" בין התשובות הפופולריות שעלו נמצאה התייחסות לאפשרות לשחק עם חברים ועם שחקנים אחרים . כמו כן , נשאלו הילדים : " מה למדתם מהמשחקים הדיגיטליים ?" תשובות הילדים חולקו לקטגוריות ואחת התשובות בקטגוריה של " מיומנויות חברתיות / רגשיות" הייתה שהם למדו איך לעזור למי שזקוק לעזרה במשחק . עוד עולה מתוך סקירת מחקרים כי לכתיבה בסביבה שיתופית מתוקשבת יש השפעות חיוביות כמו : הגברת הביטחון העצמי של הכותבים והגברת המוטיבציה לכתוב . בין הסיבות להשפעות אלה ניתן למנות את התופעה של הוראת עמיתים ואת העובדה שיש לתלמידים הכותבים קהל יעד , מעבר למורים . אחד ההבדלים המהותיים בין השיח הכתוב לשיח הדבור הוא שנמעני השיח הכתוב אינם נמצאים ליד הכותב . היעדרותו של נמען מגיב ( שניתן למשל לפענח את הבעות פניו ) מונעת מהכותב את האפשרות לדעת אם דבריו הובנו , וזאת כדי לתקן או להבהיר את דבריו . כותב מיומן כותב בצורה בהירה כך שכוונותיו יובנו , כמו כן הוא לוקח בחשבון את נוכחותם הנעדרת של נמעניו ומשתדל להתאים את כתיבתו אליהם כל אלה הופכים את הכתיבה למשימה מאתגרת . לכן , חשוב לספק לתלמידים " במות" המשמשות מרחב להתנסויות מקדמות כתיבה , שבאמצעותן יוכלו להציג את כתיבתם לקהל רחב ( עוד על כתיבה בסביבה דיגיטלית בפרק " טיפוח אוריינות דיגיטלית . ( " בספר " מילה טובה מאוד לכיתה ה" סיפקנו הזדמנויות רבות לעבודה במסגרות לימוד מגוונות הן מתוך כוונה שהתלמידים יתרמו זה לזה מהידע שלהם ובכך יקדמו זה את זה , והן מתוך מחשבה על המיומנויות האורייניות השונות שברצוננו לקדם . מיומנויות אלה נמצאות בהלימה עם מטרות החינוך הלשוני המוגדרות בתכנית הלימודים הנדרשות במאה . ה-21 דוגמאות : שיחה בכיתה – בתחילת הפרק " על סליחה ועל כפרה" ( כרך ( 1 מוצע לערוך שיחה בכיתה על אודות הנושא של בקשת סליחה . הדיון הכיתתי יכול להאיר לתלמידים נקודות מבט מגוונות שיש אפשרות שלא חשבו עליהן בעצמם . כמו כן , השיחה בכיתה מאפשרת לתלמידים לתרגל את מיומנויות הדיון – להעלות טענה ולהציע נימוקים המצדדים בה . בסופו של הפרק " קנה ועץ זית וגם ברוש " ( כרך ( 1 מוצע לערוך שיחה העוסקת במוסר ההשכל של המשל המופיע בפרק . השיחה בכיתה עשויה לסייע לפשט את משמעותו המורכבת של מוסר ההשכל . עבודה בקבוצות –בפרק " על סליחה ועל כפרה" מוצגת פעילות קבוצתית הבאה בעקבות פעילויות קריאה של שני טקסטים מן המקורות היהודיים והצלבה ביניהם . המפגש הקבוצתי עם הטקסטים הללו , שאינם קלים להבנה במהותם , יכול לסייע לתלמידים להבינם , על אחת כמה וכמה לאור מורכבותה של פעילות ההצלבה בין שני המקורות . הפעילות הקבוצתית יכולה גם לעורר דיון והבעת דעה - פעילויות המהדהדות את עצם מהותם של טקסטים מן המקורות היהודיים . פעילות בזוגות – בפרק " חג הסיגד" ( כרך ( 1 מובאת פעילות 98 Waismann , C ( ed . ) . ( Aug , 2013 ) . Kids & digital games . MindCet . Tel-Aviv . http : // www . mindcet . org / % d 7 % a 4 % d 7 % a 8 % d 7 % a 1 % d 7 % 95 % d 7 % 9 e % d 7 % 99 % d 7 % 9 d / 99 סלנט , 'ע . ( 2011 ) התמודדות בתי ספר עם כתיבה מתוקשבת כתהליך לימודי יזום – סקירת מידע . אתר מס " ע , מתוך המדור " קריאה , כתיבה וטקסטים http : // amisalant . com ?/ p = 780 . "
|
|