|
|
עמוד:155
פעילות 7 ( פעילות מסכמת לפרק ) בתחילת השיחה כדאי להזכיר את ההיבטים השונים של הורות שעלו מן היצירות בפרק : ההגנה הרגשית של ההורים על הילד גם בזמנים קשים והמאמץ להפגין אופטימיות ( בשיר " מחוסרי עבודה (; " המסירות ההורית בלילות ותחושת הביטחון שההורים מבקשים להעניק לילדיהם ( בשיר " ערב מול גלעד "(; יצירת השיח הערכי-מוסרי , המעורבות בחיי הילדים , הארת העיניים , התמקדות בהיתר המדומה שמעניקה המילה " כולם , " והקנייה של ערכים הומניסטיים ( בסיפור " לעזוב בית . ( " כדאי להרחיב את השיחה ולשאול את הילדים לדעתם על ההורות שפגשו בשלוש היצירות , על סמכות ההורים מול השפעת קבוצת השווים והחברה בכלל . במהלך השיחה רצוי לגלות רגישות לדברים שיעלו התלמידים בהתייחס לקשר בין ילדים והורים . סביר להניח שדבריהם יתייחסו בין היתר לחיי המשפחה שלהם עצמם ולכן חשוב להיזהר מהקביעה שיש רק דרך הסתכלות אחת נכונה על יחסים בין ילדים והורים . עם זאת , מן הראוי לציין בפניהם שהורות מיטיבה מתבססת על ערכים כמו מסירות , הגנה ומעורבות בחיי הילדים . הצעה להרחבה עם תלמידים מתקדמים להלן הצעה לפעילות המאפשרת התבוננות בשמות עבריים וקישור משמעותם לזמן התרחשותו של הסיפור " לעזוב את הבית . " כהקדמה לפעילות כדאי להזכיר לתלמידים שרבים מקרב אנשי היישובים החדשים ברחבי הארץ היו עולים , שעזבו את בתיהם ומשפחותיהם בחוץ לארץ ובאו ארצה מתוך ציונות . אנשים אלה שאפו להימנות עם בוני הארץ וחלמו על עצמאות ועל מדינה יהודית . השמות החדשניים והמקוריים שהעניקו לילדיהם מבטאים את ההתרגשות , את השמחה ואת האהבה לארץ , וכן את השאיפה לזהות חדשה השוללת את הגלות . הפעילות : לצד שמה של גלילה מופיעים ביומנה ( בפרקים שלא קראתם ) שמות של ילדים נוספים בקיבוץ : תחיה , עבריה , חגי , ישראלה , בן-ציון ... התבוננו בשמות ושערו – מה רצו חברי קיבוץ דפנה לבטא באמצעות השמות שנתנו לילדיהם ? יש להניח כי ההקדמה לפעילות תאפשר לתלמידים לעמוד על כך שכל השמות המצוינים בפעילות הם עבריים וקשורים למפעל הציוני : השם " תחייה" מזכיר את תחיית האדם בארצו החדשהישנה ; " עברייה , " " ישראלה" ו"בן-ציון" מזכירים את הזהות החדשה שמאמצים לעצמם אלה שעלו לארץ כדי להתיישב בה ולבנות אותה ; ו " חגי" מזכיר את תחושת התרוממות הרוח שחשו אנשי היישובים החדשים בבנותם את מולדתם .
|
|