|
|
עמוד:38
טיפוח כישורי הבעה בכתב בסביבה דיגיטלית בזיקה לשינויים חברתיים ולהתפתחות הטכנולוגית , השיח הכתוב עובר שינויים שינוי זה מתבטא בין היתר בכך שבמקרים רבים הטקסטים מאופיינים בריבוי ייצוגים ( מולטי-מודאלי ) - למשל , טקסט הכולל מלל , תמונות , תרשימים , קבצי סאונד וסרטונים ( שהם כשלעצמם מרובי-ייצוגים . ( לפיכך , יש צורך בהתמקצעות בסוגי כתיבה אחרים מאשר כתיבה בעיפרון על גבי נייר . היכולת לעבוד בסביבת טקסט עשירה ( דוגמת ( ה-WORD היא יכולת חשובה מאוד , והנוכחות שלה בחיינו רבה כל כך עד כי לא ניתן לדמיין כתיבה של מסמך בלעדיה . סביבה זו מאפשרת ליצור טקסטים רבי ייצוג , מעברים למסמכים אחרים או קישורים לאתרי אינטרנט . יצירת טקסט דיגיטלי כתוב מאפשרת לכותבים להמחיש דברים ולקשר בין דברים . למשל , להכין מצגות המאפשרות " לדלג" לסרטון על מנת להמחיש לקהל משהו ולחזור להמשך הישיר של ההרצאה . אלו היודעים " ללהטט " בסביבה כזו של טקסט עשיר יוצאים נשכרים וזוכים ליתרון בחברה אוריינית . כדי שגם התלמידים יהיו בעלי יתרון כזה , יש להכין אותם ולאמן אותם לעבוד באופן יעיל וממצה בסביבת טקסט עשירה . הבעה בכתב נחשבת לאחת מהמיומנויות המורכבות יותר ולפיכך הקשות יותר להשגה . זאת בגלל כמה סיבות הקושרות אותה עם יכולות מטה-קוגניטיביות גבוהות , כמו למשל היכולת להעריך את התוצר הסופי בהשוואה למה שהתבקש במשימה מסוימת , ולתקן אותו בהתאם – זוהי מיומנות הנקשרת לבקרה הביצועית . כמו כן , הקושי נובע מהעובדה שהנמענים אינם נמצאים בקרבתנו כמו בשיח הדבור ואיננו יכולים לאבחן האם הבינו את שרצינו לומר . היבט חיובי שעולה מכתיבה 61 M ishra . P ,. & Koehler , M . J . ( 2006 ) Technological pedagogical content knowledge : A framework for teacher knowledge . Teacher College Record , 108 ( 6 ) , 1054-1017 . 62 Shulman , L . S . ( 1986 ) . Those who derstandun : Knowledge growth in teaching . Educational Researcher . 15 ( 2 ) , 14-4 החוקרת היא שההתנסות האקטיבית במסגרת הכיתה מובילה לכך שמשמעות אישית הופכת לתוצר המשותף של הקוראים ושל הטקסט . עוד הראו הממצאים כי השימוש בקינדל מקדם תרגול של מיומנויות אורייניות חדשות - למשל , שימוש במילון המובנה של המכשיר כדי לחפש פירושים למילים לא מוכרות . לסיכום , אנו חיים היום בסביבה מתוקשבת פרטית וציבורית , ולכן הצעדים לקראת מעבר לסביבה כזו מתבקשים גם בתחום החינוך . בהתאם לכך , מישרה וקולר ( M ishra & Koehler ) מציעים לכלול בתוך הגדרת המושג " ידע מורים , " שטבע שולמן , ( Shulman ) גם ידע טכנולוגי–פדגוגי . ידע זה משכלל את יכולתם של המורים לשלב בהוראתם טכנולוגיה בצורה מושכלת . ספר הלימוד הדיגיטלי מציע למורים הטמעה של התקשוב באופן משמעותי ובר-קיימא , שמוביל לשינוי בתהליכי הוראה ולמידה ותורם להתפתחותם המקצועית של המורים וללמידה " אחרת" של תלמידיהם .
|
|