|
|
עמוד:100
" מדעית" למושג זה , אך אם נעשה ניסיון להסביר מהו משקל או בניין , ראוי שתהיה ביד המורה הגדרה מספקת . לכן הבאנו בפרק זה הגדרה פשוטה הכוללת את המרכיבים החשובים של התופעה : המשקל הוא תבנית לשונית , שבתוכה מסודרים שורשים שונים באותו האופן . במקרים רבים , לכל המילים במשקל מסוים יש משמעות מסוימת . עבור המורה אפשר לתת הגדרה מפורטת ומדויקת יותר : משקל או בניין הוא תבנית או דגם לשוני , שלכל המילים הבנויות על פיו יש מבנה זהה של הברות , מבחר זהה של תנועות הבאות בסדר קבוע , ואותו יחס בין עיצורי השורש לבין התוספות לשורש . במשך הלימוד יוכלו התלמידים להבין בהדרגה שמילים כגון " מדריך" ו"תרגיל , " למרות תנועותיהן הזהות , אינן שייכות לאותו המשקל , כי הראשונה פותחת ב-מ' תחילית לפני עיצורי השורש , והשנייה . ב-ת' לעניין ההוראות ( המשמעויות ) של המשקלים והבניינים : משקלי שם אחדים ובנייני פועל אחדים מביעים משמעות מסוימת , לפחות בחלק ניכר מהמילים המשתייכות להם . בתחום השם אנו מכירים הוראות משקלים כגון : בעל מקצוע ( לעברית יש מגוון משקלים לציון בעלי מקצוע , והקדשנו לכך דברים בפרק זה , ( בעל תכונה מכשירים , שמות צבעים , ( גם לאלה הקדשנו דברים בפרק זה , ( מחלות ועוד . ואולם לא מומלץ להדגיש הדגשת-יתר את אספקט המשמעות של משקלי השם , כי הדבר אינו תקף לגבי רובם של משקלי השם בעברית . כשייתקל התלמיד במשקל " ללא משמעות , " הוא עלול להתאכזב מהשיטה . עם זאת , באותם המשקלים המועטים שמשמעותם ברורה , ניתן לתרגל גם את עניין המשמעות . מורים המעוניינים בכך יוכלו ללמד את תופעת האונומטופיאה – מילים שמשהו בצלילן מחקה את התופעה במציאות מחוץ ללשון . מילים כאלה שכיחות בשירו של יעקב סתר . לדוגמה : " קרקור , " " צרצור , " " כחכוח , " " בעבוע . " רצוי לעמוד על הצליליות של השירים בקריאה קולית בכיתה . כדאי לעודד את התלמידים אף להמציא מילים בשורשים ובמשקלים שונים ( כמצוי בשיר " שטות" של חיה שנהב ) לשם השעשוע וכדי להפנים את עקרון שיטת השורש והמשקל . בעבודה על טקסטים ספרותיים אנו משתדלים להשתמש בידע הדקדוקי שרכש התלמיד לחשיפת תחבולות ספרותיות . את המצלול ( דמיון צלילי בין מילים סמוכות בטקסט )ׂ הדחוס בשירים שהבאנו אפשר להסביר באמצעות טיב השורשים שבהם נעשה שימוש בשירים המצוטטים ( כגון שורשים בעלי עיצורים חוזרים ) ובאמצעות המשקל המשותף של מילים סמוכות בשיר . רצוי להימנע מטיפול טכני בטקסט הספרותי כאמצעי גרידא לתרגול צורות דקדוקיות . בפרקי מילה טובה אנו יוצאים מהטיפול הצורני במבנים דקדוקיים אל הטיפול הפונקציונאלי והאסתטי . בפרק מוצג ציורו של הצייר הצרפתי אדגר דגה – " אישה מגהצת" ( השורש גה"ץ מופיע בפעילות ( 15 הציור מזמן התבוננות ודיון בקבוצה של חמישה ציורים המופיעים בספר : 1 " חייט , " מאת אשר טופל , בעמ' ; 12 " הסנדלר ליד החלון" מאת פרדיננד הודלר , עמ' ; 44 "צייר וכן הציור , " מאת תיאודור גריקאולט , עמ' ; 72 אישה מגהצת , מאת אדגר דגה , עמ' ; 75 " הכנר העליז , " מאת ג'רארד ואן הונת'ורסט , עמ' . 96 כל אחד מהציורים מתמקד בדמות ובעיסוק . כדאי להקדיש זמן להתבוננות בציורים ולהעלות שאלות לדיון במליאה או בקבוצה : אילו התבקשו התלמידים להציג תמונות בתערוכה - האם היו בוחרים בחמש התמונות האלה ? מה משותף לקבוצה הזאת ? מהן נקודות הדמיון ונקודות השוני ?
|
|