|
|
עמוד:99
פעילות 7 סעיף ב – ההתבוננות ברכיביהם של שני המשפטים זה מול זה מזמנת לתלמידים מפגש עם לקסיקון שכבר כמעט אינו בשימוש . צירופים כמו " כנף מעילו " ומילים כמו " שאון " ו " מנוסה " נדירות בעברית היומיומית וגם הכתיב " לתפוש " כבר השתנה . התלמידים יוכלו להתרשם מהשינויים החלים בשימוש באוצר המילים ולהבין את הרעיון שהשפה היא גוף חי , תוסס ומשתנה . פעילות 8 סעיף ב – בשיחה בכיתה כדאי לכוון את הילדים לחשיבה על הצורך בשליטה ( בדיבור ובכתב ) בשפת המקור ובשפת התרגום , על בחירת אוצר המילים מלשון הדיבור או מהשפה הכתובה , על תרגום של מילות סלנג ( אפשר לתת דוגמאות כמו " אחי , " שבלשון הדיבור יש לה משמעויות מעבר ל- , ( my brother על השפה כפי שהיא מופיעה בדיאלוגים שבין הגיבורים ועל נאמנות למקור . הפרק " שורשים ומשקלים " ( עמוד 71 בספר הלימוד , כרך ( 1 על פרקי הלשון תוכלו לקרוא בחלק המד"ל הכללי , בעמוד . 21 השיטה הדקדוקית של העברית מבוססת על עקרון השילוב של שורש ומשקל . נראה לנו שלימוד שיטת השורש והמשקל צריך ללוות את לימוד הלשון בבית הספר היסודי החל בשלב מוקדם . הבנת עקרונות השיטה חושפת את דרכי התצורה של העברית , את דרכי הרחבת המילון שלה ואת הדרכים לקליטת מילים זרות בעברית . לימוד נושא זה מזמן גם הרחבת אוצר המילים של התלמיד , כגון הכרת שמות מכשירים , בחירת הפועל המתאים המציין את השימוש במכשיר , הכרת צורני הקטנה ומילים שונות המציינות דברים קטנים , ועוד . לימוד שיטת השורש והמשקל מתקשר בפרק זה לא רק לתחום הדקדוק או לאוצר המילים , אלא גם לפונקציה האסתטית של הלשון – לאמצעים פואטיים בשירים . העברית ( והשפות השמיות בכלל ) ידועות כשפות " מצלוליות , " כלומר שפות שבהן שכיחות החזרות הצליליות הסמוכות , הנובעות משיטת השורש והמשקל . כלומר : בין מילים שונות נוצר קשר צלילי , המבוסס על שורש משותף או על משקל משותף . תכונה דקדוקית זו של העברית מנוצלת על-ידי סופרים ומשוררים ליצירת משחקי לשון , כפי שאפשר לראות בשירים שהבאנו בפרק זה : " דברים שמצחיקים אותי" של יהודה אטלס , " יופי של מלים" של יעקב סתר ו"שטות" של חיה שנהב . רוב ספרי הלימוד לבתי הספר מסבירים את מושג המשקל או הבניין ( בניין – משקל בתחום הפועל ) כ"תבנית של מילים . " למעשה אין זה הסבר , אלא מונח נרדף . אמנם אין הכרח לתת הגדרה
|
|