|
|
עמוד:98
. ( 81-82 הניגוד בהרגשה מגדיר את התפנית הצפויה בעלילה . הטקסט אינו מפרט כאן מהו הרעיון שהופיע במוחו של תום , אלא רק יוצר ציפייה . בהמשך הקריאה מתברר שתום קלט שביכולתו להפוך את העונש שהוטל עליו לחוויה חיובית , משעשעת ואפילו רווחית . השוואה בין שני תרגומים של קטע מתוך הפרק הראשון : התרגום משנת 2008 לעומת התרגום משנת 1950 פעילות 1 כדי לעזור לתלמידים לפתח את הדיון , כדאי להעלות בפניהם את העובדה ששפה משתנה עם הזמן . כדוגמה ראשונה לכך ניתן לקרוא באוזניהם כמה פסוקים מטקסט מקראי ולהדגים בעזרתם את השינויים שעברה העברית עם השנים . לאחר שתומחש להם התופעה של השתנ וּ ת השפה , כדאי להציג לתלמידים דוגמאות של שמות שניתנו למשחקי ילדים לפני שנים רבות ודף מספר ילדים ישן ולבקש מהם להאזין למילים ולהצביע על אלו שכבר נשכחו ונשמטו מן המילון . אפשר גם להציג להם מודעות פרסומת ישנות שיש בהן כתיב מיושן , מונחים שאינם עוד בשימוש וניסוח מיושן . בסופו של הדיון כדאי לנסח עם הילדים כמה סיבות פשוטות לשינויים בשפה : התווספות של מילים חדשות לשפה , היעלמות של מילים מהשפה כתוצאה מיציאתם של חפצים ופעולות משימוש , כניסה של מילים משפות זרות הדוחקות את המילים העבריות משימוש ( ביי , דייט , מילקשייק , גול . ( ... פעילויות 4-5 התרגום של יעקבוביץ ' מקוצר , מה שמוביל להבדלים בתוכן . מצד השפה יש הבדלים משמעותיים בין שני התרגומים : למשל " אין עונה" אצל יעקובוביץ' מול " אין תשובה" אצל פרמינגר ; " מנוסתו " אצל יעקבוביץ ' מול " בריחתו " אצל פרמינגר . המילים שהשתמשו בהן בעבר בספרות הילדים נחשבות היום למילים " גבוהות , " והיום הנטייה היא להשתמש יותר ויותר במשלב הקרוב למשלב הדיבורי / היומיומי תוך שמירה על ניסוח תקני . פעילות 6 סעיף ב – בתרגום של פרמינגר ( מ-2008 ) כתוב : " מה קורה עם הילד הזה , אני לא מבינה . יו-הו תום !" חלוקה של המשפט לשלושה חלקים , על-פי הדגם שבשאלה , יפגיש את הילדים עם שלושה זוגות של מבעים נרדפים : " מה היה לו לנער הזה " " – מה קורה עם הילד הזה " " משתאה אני לדעת – " ? " אני לא מבינה " . " שמע נא , תום " – !" יו-הו תום " !
|
|