|
|
עמוד:138
פעילות 2 לכל אורך השיר מצויות מילים המאנישות את הרוח : היא פונה לעוברי אורח , היא צועקת , יש לה שיער והוא פרוע , יש לה זרת , יש לה בגד ובו כיסים וכן הלאה . מהתיאור עולה דמות נשית אדירת ממדים שעוצמתה איננה מבטלת את רגישותה ליופי . פעילות 3 הפעלים " צועקת , " " דוהרת , " " רוכבת , " " גועשת , " " זורקת , " " מנפחת " – מדגישים את הקולניות של הרוח , את המהירות והעוצמה שבמשבי הרוח ואת ההשתוללות וההפכפכות שלה כרוח סערה . פעילות 4 סעיף ב - המילים משקפות היבטים שונים של הרוח : גבהים , עוצמה ומהירות , גודל , סערה וכוח . פעילות 5 בחלק זה של השיר מתגלה צד אחר של הרוח שהיה נסתר עד כה מעיני הקוראים : הרוח אומנם ממשיכה לנוע , אך תנועותיה שקטות , מדודות ועדינות יותר ומגלות גם את הרגישות שלה ליופי . הרחבה למתקדמים : אפשר להציע לתלמידים למצוא את ההגדרה של רוח במילון , ולהשוות אליה את תיאור הרוח בשיר . ההגדרה המדעית היא עניינית וקצרה , וניסיון החיים של הקוראים ישלים אותה . הטקסט השירי רחב יותר , פונה אל החושים , מצייר תמונת עולם עשירה , ממחיש את פעולת הרוח ובכך מוסיף על ניסיונם של הקוראים . שאלו את התלמידים מה יתרונותיו של כל טקסט – השירי והמילוני . אפשר גם לשאול איזו הגדרה היו רוצים לשלב במילון שהם עצמם יערכו , ולבקשם לנמק את בחירתם . כל תשובה תיחשב הולמת בתנאי שתהיה מנומקת . פעילות 6 השיר " החפרפרת " מאת נורית זרחי השיר שבמרכזו התבוננות דמיונית-הומוריסטית בטבע מזמן התבוננות באורח חייו של בעל חיים שקט ונסתר מן העין מנקודת מבט מלאת דמיון והומור . התלמידים יתוודעו לדרך שבה הרובד הפונולוגי-מצלולי של השיר משרת את תוכנו , יראו איך מילים מתחומים שונים יכולות להשתייך לשדה סמנטי אחד , ואיך המשוררת משתמשת במילים שכיחות באופן יצירתי . בשיר מילים רבות המעידות על הסביבה שבה חיה החפרפרת , וקשורות לחשיכה : " הליל , " " חש ךְ , " " הלילה , " " השחור , " והמילים " מרתף " ( מקום חשוך מתחת לפני הקרקע ) ו " קודרת " ( שמשמעותה כהה , לא בהירה . ( כדאי לכוון את הילדים להתייחסות למבחר המילים שבחרה המשוררת ; למשל למילה " קודרת " ולמשמעויותיה - כהה , עצוב , חמ וּ ר - המכוונות הן לצבע הכהה של ה"דירה" בסביבה נטולת האור , והן לאישיותה הבלתי נעימה של החפרפרת המתבטאת במה שהיא אומרת למי שמנסים להתיידד אתה . כדאי לשים לב למילים בשיר המסמנות אובייקטים דקים , צרים וארוכים . אין זה מקרה , אלא יש בכך הלימה למחילות הצרות שבהן נעה החפרפרת . גם בשיר זה בולטת תרומתו של המצלול למשמעות השיר : מלבד החזרה העיקשת על חרוז אחד בבית הראשון , בולטים בו העיצורים הגרוניים ח , ר , המזכירים את קולות החפירה . בבית השני החריזה משתנה , ותנועת הפתח החוזרת במילים המלעיליות בכל
|
|