|
|
עמוד:85
הפרק מפגיש את התלמידים עם שיר חתרני שכתבה לאה נאור , המטיל ספק בסמכותו , בהתאמתו לתפקיד ואף בנחיצותו של המלך . לאה נאור בחרה דמות שהקשריה במציאות ובספרות ( שלטון יחיד , עוצמה , עושר , כבוד ) מוכרים לילדים , וכתבה שיר חתרני שהשאלות הנשאלות בו מנסות לגעת בפן האנושי-אישי של האישיות הסמלית הכתר שהוא אחד מסמלי המלכות מאפשר לנתינים לזהות את השליט . אבל מה יש לו מתחת לכתר ? מיהו האיש שהכתר הופך אותו לשליט עשיר וכוחני המשפיע על חיי הנתינים ? נאור חותמת בשאלה מפחידה – " אולי אין שם מלך בכלל " ? ומשאירה את הקוראים בתחושת בהלה . ההתבוננות במלך היא במידה רבה גם התבוננות בבעלי סמכות באשר הם – האם הסמכות או התפקיד ניתנו לאנשים הנכונים ? המשוררת עוטפת אומנם את הספקות בשפע של הומור , אבל אין בכך כדי להעלים את הביקורת . פן נוסף של ההתבוננות בדמות המלך – מה מרגיש המלך עצמו , שאינו יכול לבטא את רגשותיו ואת פחדיו ולחשוף את חולשותיו האנושיות . חשוב לציין שהחתרנות של לאה נאור לא נועדה ליצור בהלה , אלא לעורר חשיבה על הפער בין האדם לבין התפקיד שהוא נושא . פעילות 1 כוונת השאלה המופנית לתלמידים לפני קריאת השיר היא למקד אותם בסוגיית העוצמה ( הכלכלית-צבאית-משפטית ) המתלווה לתפקיד המלך או לתפקיד ציבורי אחר . כדאי לשוחח אתם על האפשרויות החיוביות והשליליות שעוצמה זו אוצרת בתוכה ועל התכונות האישיות שהיא עשויה להעצים . פעילות 3 סעיף ב – השיר אינו מתכוון ל"ראש" במובן המילולי של המילה , אלא לסוג ה"ראש" - כלומר לאופיו ולאישיותו של האדם הנושא את הכתר על כל משמעויותיו . האם מלבד הכתר יש לאדם הזה יתרונות אחרים המזינים את המנהיגות שלו כמו תבונה ואומץ ? האם הוא מרגיש וחושב ? האם הוא אנושי ? פעילות 4 המעטפת ההומוריסטית של השיר מקבלת ביטוי גם בלחן של השיר ובדרך ההגשה של חווה אלברשטיין , אבל ההומור אינו מעלים את המסר , ודרך ההגשה של הזמרת מדגישה את סימני השאלה ואת התמיהה . הצעה להרחבה אפשר להסב את תשומת לב התלמידים גם לנקודות האלה : השיר של לאה נאור בנוי כרצף של שאלות , שאין עליהן תשובות . העובדה שהשיר מתמקד במלך מודגשת בחזרות הרבות על התואר " מלך , " על הכינוי " הוא" ועל מילת היחס " לו . "
|
|