|
|
עמוד:192
מומלץ לדון במשפטים בזה אחר זה , וציין בשני טורים על הלוח את מספר החושבים שהמשפט נכון ואת מספר החושבים שאינו נכון ובהמשך לבקש מהתלמידים שיסבירו את השיקולים שלהם ולכתוב גם את השיקולים על הלוח . אחרי דיון במשפטים הראשונים , מומלץ לרשום על הלוח גם משפטים מכלילים על סוגי ההסברים של הילדים . למשל : ידע אישי ( הייתי שם בעצמי ... ההורים שלי מירושלים ..., מישהו סיפר לי ( ... מקור מידע חיצוני מוסמך ( קראתי בספר ... ראיתי בתכנית על ירושלים ( .... שיקולים לוגיים ומבחני סבירות ( זה לא נשמע לי הגיוני , כי ... אם זה היה ככה אז ( .. דמיון לשוני ( הצליל הזכיר לי .... זה דומה למילה ( ... חשוב שהדיון יתקיים באווירה משחקית , ושהשאלה " מדוע אתם חושבים כך " ? לא תיתפס כתוקפנית אלא כסקרנית . כדאי ליצור אווירת חקר , שתאפשר לתלמידים לתהות ולהתבונן במה שמניע את התשובות שלהם ולא להתייחס אליהן כאל מובנות מאליהן . טקסט המידע " ירושלים – עיר אחת , שלוש דתות " ( מעובד על-פי מקורות שונים ) פעילות 4 כדאי להנחות את התלמידים לפעול מתוך שיקול דעת , שיהיה מבוסס הן על ההיגיון והן על ידע שכבר רכשו ממקורות שונים . רצוי לרענן את ההבדל בין " משערים" לבין " מנחשים . " פעילות 5 בדיון בכיתה , לפני השיח על המשוב העצמי וההתבוננות בדרכי הפעולה של התלמידים , כדאי לעבור במהירות על המשפטים שהילדים התבוננו בהם בפעילות . 1 לוודא שכולם כבר יודעים מה נכון ומה לא . אפשר לבקש מהתלמידים לקרוא בקול את המשפטים שכתבו במקום ההיגדים הלא-נכונים . אפשר לבקש מהתלמידים לומר מה למדו על הנצרות , היהדות והאסלאם בירושלים , ולכתוב את ההיגדים על הלוח על-פי הקטגוריות שבהן השתמשו התלמידים בפעילות 1 ד . בעקבות זאת , ניתן לשאול את התלמידים האם יש מי שיודעים עוד דברים על הקשר של הדתות השונות לירושלים ולהוסיף את הדברים לקטגוריה הרלוונטית . כדאי לבדוק את תוצאות המהלך הזה מול מה שאמרו התלמידים על ההיגדים לפני קריאת המידע . אם המידע הזה אורגן על הלוח , אפשר להשוות ולבדוק – האם היו היגדים מסוימים שהרוב טעו לגביהם ? אם כן , מעניין להצביע על כך ולשוחח על דעת הרוב ועל כך שהיא לא תמיד נכונה . כדאי השאלה היא האם יש קשר בין מידע שאנו זוכרים לאופן שבו הוא התגלה לנו . האם אנו זוכרים את מה שטעינו בו בהתחלה ? את מה שמפתיע אותנו ? דברים אחרים ? ואולי אין שום קשר . כדאי לבקש דוגמאות .
|
|