|
|
עמוד:186
פעילויות 4-5 חשוב לתת לתלמידים להתנסח ברמת ההבנה שלהם עד כה , לא לתקן אותם ולא להשלים את מה שאינם יודעים . מומלץ לכתוב על הלוח כמה מההיגדים . המטרה היא להראות להם שאפשר להתקדם בלמידה ובהבנה גם כשיש " איים" של חוסר בהירות , שיתבהרו בהמשך . פעילות 5 השאלות שיוצגו בשיחה בכיתה הן הבסיס לקטע המידע המופיע בעקבותיה ולפעילות שבאה אחריו , העוסקת בשאלה איך " התקווה" הפך להמנון . מומלץ לרשום על הלוח את ההשערות של התלמידים , אך לא לתת להם תשובות . אם מעוניינים להעמיק בנושא , אפשר לבקש מהתלמידים לחפש מידע באינטרנט על המנונים אחרים , ולראות כיצד הם חוברו . קטע המידע "התקווה" פעילות 7 ההמנון חובר לפני כ-150 שנה , בתקופה שבה העברית הייתה שונה מאוד מזו של ימינו . פעילות 8 כדאי לשוחח בכיתה על השערות התלמידים לגבי דרך חיבור ההמנון ועל הממצאים שגילו בטקסט . הצעה להרחבה – אפשר להפנות את תשומת לב התלמידים לצילום הבית הראשון של " תקוותנו" בכתב ידו של אימבר ולשאול אותם כמה שאלות : . 1 מצאו את נקודות הדמיון והשוני בין השיר להמנון ; . 2 מדוע , לדעתכם , הועדף הנוסח של ההמנון על פני השיר המקורי ? . 3 איזה מבין שני הנוסחים מועדף עליכם ? הסבירו את בחירתכם . פעילויות 9-10 הפעילויות הקודמות מזמנות מפגש ראשוני עם הטקסט של ההמנון . המפגש הזה מאפשר לתלמידים לעסוק במה שמובן להם , במה שהם רק משערים שהבינו , ובמה שאין להם בכלל מושג לגביו . בפעילויות אלה מושם דגש הן על חשיפת המילים והמושגים הדורשים בירור והן על האפשרות להתקדם בחשיבה גם במצב של אי-ידיעה או אי-הבנה זמנית . חשוב , בשלב זה של הלמידה , לא להסביר מילים ומושגים הטעונים הסבר . עם זאת , חשוב לוודא שהתלמידים מבינים שהדוברים הם בני העם היהודי . כדאי לרשום על הלוח את המשפטים שהתלמידים מנסחים . כדאי לרשום גם את מה שהתלמידים לא הבינו , ולזמן למידת עמיתים : לבדוק בפורום אם לקבוצות אחרות יש תשובות .
|
|