|
|
עמוד:114
ייתכן שחלק מאוצר המילים של הידיעות העיתונאיות לא ידוע לתלמיד , וכן זרים לו חלק מהקודים שהעיתון . אין הכרח לחתור מיד להכרה מלאה של כל מרכיבי הידיעה העיתונאית . עצם ההתוודעות לסוגה זו חשובה . מפגש עם ידיעות עיתונאיות עשוי לעודד את מעורבותו של התלמיד במציאות שמחוץ לעולמו הפרטי , להרחיב באופן ניכר את ידיעותיו , ולפתח את יכולתו לפענח טקסטים מסוגים שונים . ניתן לטפל בידיעה בשלבים שונים של הלימוד : בכל פעם לטפל בהיבט נוסף או להעמיק במה שנלמד קודם לכן לימוד מכין . עם זאת נציין , שאין הכרח לטפל בכל ידיעה טיפול אינטנסיבי . כדי להבין את עיקרו של הטקסט , אין צורך לחתור להבנת כל מילה בו . בלימוד אספקטים בידיעה העיתונאית איננו מתמקדים ביסוד הלשוני הבודד ( במקרה זה – ב פּ ועל , ( אלא מרחיבים את היריעה להכרת סוגת הידיעה , כלומר – משנים את המבט מכיוון פורמאלי ( דקדוקי-צורני ) לכיוון פונקציונאלי . אנו מטפלים במהות הידיעה העיתונאית כסוגה , מבחינת התוכן , המבנה והלשון . מבחינת התוכן – כדיווח על אירוע אקטואלי העשוי לעניין את הציבור , ומבחינת המבנה המקובל של הידיעה העיתונאית – בכותרת הראשית ובכותרת המשנה , וכן בתפקיד הכותרות . מבחינה לשונית אנו בוחנים את הפועל כמרכיב מרכזי בידיעה העיתונאית , ובעיקר הפועל בזמן עבר . אנו מרחיבים גם את היריעה לשימוש בגופים שונים בידיעה העיתונאית – בדיווח בגוף שלישי ובדיווח בגוף ראשון , המחיה את הסיפור העיתונאי ומאפשר השמעת קולות שונים בדיווח . כך אנו מנצלים את הידע הדקדוקי שרכש התלמיד ( לדוגמה , על הגופים ) להכרת מאפייני טקסטים מסוגות שונות . שימושי זמנים דקדוקיים בשירים בפרק זה , כמו בפרקים הלשוניים האחרים בספר זה , הדנים ביצירות ספרות , מטרתנו להיעזר באמצעים הלשוניים לצורך הבנת השיר וניתוחו . אין לראות את השיר כאמצעי לתרגול דקדוקי פורמאלי גרידא . הטקסט הספרותי הוא כאן מטרה לעצמה , והטיפול הלשוני-הסגנוני בו הוא פתח כניסה לניתוח סגנוני של היצירה ולאינטרפרטציה שלה . נקודת המוצא שלנו בטיפול בשיר של רביקוביץ " הנער שביקש לדוג לוויתן" היא שני הזמנים הווה ועתיד , המשמשים כשני צירים שעליהם בנוי השיר : זמן הווה כמוסר את מציאות חייו העגומים של הנער , וזמן עתיד המביע את תקוותיו וחלומותיו . מובן שאין להסתפק רק בדיון בזמנים הדקדוקיים , אלא רצוי להרחיב לאספקטים שונים בשיר . השיר של נעמי שמר " מחר" הוא שיר תקווה או מעין שיר נבואת נחמה , וזמנו המרכזי – עתיד . זו הזדמנות להשוות את מסריו לנבואת אחרית הימים של ישעיהו , ולעמוד , בין השאר , על צורות עתיד וציווי מוארך , האופייניות ללשון המקרא . מן הראוי לציין שצורות הפועל המקראיות האלה אינן בהכרח נדירות . כפי שמראה הדיון בפרק זה , צורות כאלה רווחות בפזמון הישראלי , ונפוצות גם בשירי ילדים . זו הזדמנות " לפצח" חלק מצורות העתיד והציווי המוארך בשירים ידועים . השיר "הנער שביקש לדוג לווייתן" מאת דליה רביקוביץ שמו של השיר הסיפורי , הנשמע כשם מעשייה , מעורר סקרנות ; מיהו הנער ? למה ביקש לדוג לווייתן ? איך יכול נער אחד לדוג בעל חיים גדול כל כך ? שני הבתים הראשונים מוסרים את הרקע ; סוכה רעועה על חוף אשקלון , נער דייג החי בגפו , ניזון מדגים ומטפח משאלה שתשנה את חייו . " יש
|
|