מדינת ישראל ויהדות התפוצות מראשיתה ראתה מדינת ישראל חשיבות עליונה בקשר עם יהודי התפוצות , ודבר זה התבטא בפנייה אליהם במגילת העצמאות להתלכד סביב היישוב בארץ , לעלות ארצה ולסייע בבניין המדינה . יהודים רבים עלו ארצה במסגרת העלייה ההמונית לאחר הקמת המדינה , ותוך 3 שנים וחצי הוכפלה האוכלוסייה מ 650 , 000- תושבים בשנת 1948 ל 1 , 350 , 000- בשלהי שנת . 1951 מאז עלו ארצה עוד מאות-אלפי יהודים , ובשנות ה90- הגיעו גלי עלייה גדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה . ואף על פי כן רוב העם היהודי נמצא עדיין בתפוצות , ומדינת ישראל מקיימת קשר הדוק עם הקהילות היהודיות בעולם כולו . מאז הקמת המדינה , הגישה העיקרית המקובלת בקרב הישראלים וממשלות ישראל רואה בישראל את מרכז העם היהודי ורואה בה את מדינתו של העם היהודי . לעמדה זאת יש כמה משמעויות : . 1 עידוד העלייה לישראל , בעיקר על ידי פעילות חינוכית של שליחים וסיוע ליהודים ששלטונות ארצם אינם מאפשרים להם לעלות לארץ . . 2 סיוע ליהודים הנתונים לרדיפות , לאנטישמיות ולפגיעות מצד האוכלוסייה המקומית בגולה . . 3 סיוע לקהילות יהודיות בעולם בתחום החינוך היהודי וטיפו...
אל הספר