גיהנום ביהדות , כנוי למקום שבו לפי האמונה העממית נענשות נשמות הרשעים על החטאים שחטאו בעולם הזה . הפוכו - גן עדן - הוא מקום משכן הצדיקים . במקרא משמש השם " שאול " לציון המקום שבו שוכנות נשמות המתים . יעקב אבינו אמר : כי ארד אל בני אבל שאולה " ( בראשית לז לה ) . רק בתקופת הבית השני פשטה האמונה כי השאול הוא המקום שאליו מגיעים החוטאים לאחר מותם , ובו הם באים על ענשם . מקומו של הגיהנום לא היה ברור , והיו אף שהאמינו שהגיהנום נמצא בשמים . בתנ"ך מספר על עמק מדרום לירושלים , שנקרא גיא - בן - הנום . על פי המספר במקרא , בגיא זה היו הכנענים מקריבים ילדים לאל מלך . בתחלה נחשב הגיא הזה למקום הכניסה לשאול , ואחר כך כנתה השאול עצמה בשם זה . באגדות רבות מתארים היסורים הקשים שהרשעים מתענים בגיהנום . ענויי הגיהנום כוללים שרפה באש , חנק מן העשן וצמא נורא בחם האש הלוהטת . הרשעים נענשים על פי חמרת פשעיהם , כפי שנאמר במשנה ( סוטה א ז ) : " במדה שאדם מודד , בה מודדין לו " . הגיהנום בתרביות המערב והמזרח בתרביות שונות מופיע המשג גיהנום כמקום שבו אדם שחטא בעולם הזה ולא נענש , ישלם על חטאיו לאחר מותו . את המצאותו...
אל הספר