" תקון חצות " מנהג יהודי לקום בחצות הלילה כדי להתפלל ולהתאבל על גלות השכינה וחרבן בית - המקדש . המנהג אינו אחיד - יש המקדישים אותו לאבל ולתפלות ויש המתרכזים בלמוד תורה . " תקון חצות " הוא מנהג קדום ביותר , מהימים שלאחר חרבן בית - המקדש השני . באותה העת הוא נקרא " חצות " או " עריכת חצות". " אבלי ציון", חבורות של יהודים שהיו מקדישים את ימיהם לגלויי אבל על החרבן , כגון שהיו מתלבשים בשחרים , מתנזרים מאכילת בשר ומשתית יין , היו מקימים משמרות לילה . הם היו יושבים מחצות הלילה על הארץ לאורו של נר , ומקוננים ואומרים תחנונים . גם ב " שלחן ערוך " נאמר : " המשכים להתחנן לפני בוראו יכון לשעות שמשתנות המשמרות בלילה ... שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החרבן רצויה"( שלחן ערוך , ארח חיים במאה ה - 6 1 נתנה למנהג מסגרת קבועה , ולגלויי האבל נוספו תפלות ולמוד תורה . מקבלי צפת קבעו ל " תקון חצות " שני חלקים : " תקון רחל " המסמל את גלות השכינה , ו " תקון לאה " המדגיש את הנחמה והגאלה . " תקון רחל " - הבא תמיד לפני " תקון לאה " - כולל פרקי תהלים , תחנונים וקינות , ואלו " תקון לאה " - פרקי תהלים וקטעים מן המשנה . ...
אל הספר