תפירה ורקמה תפירה היא אחוי של פסות בד , בעזרת חוט ומחט , לשם יצירת בגדים , כלי מטה , מפות , וילונות , כסויי רהיטים ועוד . התפירה נעשית ביד או במכונת תפירה . רקמה היא תפירה בחוטים צבעוניים שנועדה לקשוט . בדים רקומים בעבודת יד נחשבים ליקרים בחברה התעשייתית המודרנית . רקמה ממשיכה לעטר תלבושות מסורתיות , אך בחברה המערבית מסתפקים ברקימת ראשי התיבות של השם על ממחטות או מגבות . בתמונה - אריגים רקומים מבלגיה . בעולם הקדום תפרו בני האדם בגדים מעורות בעלי - החיים שצדו , בעזרת מחט העשויה עצם ובחוט העשוי מגידים . במהלך התקופות התעדנו והשתכללו החמרים והאמצעים ששמשו לתפירה . כאשר החלו להשתמש במתכות , יצרו בני האדם מחטים עדינות וחדות יותר . תחלה יצרו אותן מארד ( ברונזה ) , אחר כך מברזל ולבסוף מפלדה . המחטים הדקות והחזקות אפשרו תפירה מהירה ומדיקת יותר , גם על בדים דקים ועדינים . לצד התפירה הביתית הפשוטה , החלו חיטים ממחים לתפר בגדים בעלי גזרות מרכבות ומסבכות לפי דרישות האפנה המשתנה וטעמם של העשירים ובני האצלה , שהיה ביכלתם לשלם את דמי הבגדים ההדורים והיקרים האלה . המצאת מכונת התפירה במאה ה - 18 המצאה ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ