תפאורה עצוב החלל והבמה בתאטרון . התפאורה מנסה לתאר מציאות כלשהי באמצעות אבזרים האפיניים לה או אבזרים המסמלים אותה . לא תמיד נחשבה התפאורה למרכיב חשוב . בתאטרון היוני , למשל , סמל בית הבמה , ששמש לאחסון התלבושות והמסכות , ושממנו נכנסו ויצאו השחקנים , גם את ביתו של הגבור . המחזות התרחשו תמיד במקום צבורי , שאינו מגדר במדיק , ולכן עצובו של חלל הבמה לא נראה חשוב במיחד . גם בתאטרונו של שקספיר לא הושם דגש רב בתפאורה . קיר הבמה האחורי , ובו כניסות ויציאות , וכן מרפסת בקומה העליונה , ספקו את צרכי המחזה . אך בכל זאת , בתאטרון זה נהגו להשתמש באבזרים ובפריטי רהוט שעזרו לעצב את המציאות הבימתית . תאטרונים אלה , שלא יחסו חשיבות לתפאורה , השתמשו במקומה בתאורים מלוליים כדי להגדיר ולאפין את מקום ההתרחשות . כך , למשל , פותח כרוז את מחזהו של שקספיר , " הנרי החמישי", בתאור שדה הקרב שבו אמורה להתרחש מרבית העלילה . במהלך התקופות החלו להשתמש בתאטרוני אירופה במסך אחורי מציר , שתאר באפן כללי את זירת ההתרחשות : רחוב , ארמון או יער . רק בסוף המאה ה - 19 , כאשר הופיע קטע מתוך מחזהו של ויליאם שקספיר ' הלילה השנים -...
אל הספר