תאוצה

תאוצה גדל יסודי במכניקה , המתאר את הקצב שבו מהירות משתנה ביחידת זמן . התאוצה נמדדת על ידי חלוק המהירות בזמן . אם מכונית נעה ברגע מסים בקו ישר במהירות של 20 קילומטר בשעה ( קמ"ש ) , וכעבר 10 שניות מהירותה היא 80 קמ"ש , מהירותה גדלה ב - 60 קמ"ש בתוך 10 שניות . בממצע גדלה מהירותה בכל שניה בששה קמ"ש . על כן תאוצתה הממצעת בזמן זה היא ששה קמ"ש בשניה . היחידות שבהן נמדדת התאוצה הן מהירות חלקי זמן , כלומר מרחק חלקי זמן חלקי זמן , שפרושו - מרחק חלקי זמן ברבוע . בשיטת היחידות המטרית , מהירות נמדדת במטרים לשניה , ולכן יחידות התאוצה הן מטר לשניה ברבוע ( מטר שניה - ) . התאוצה היא גדל יסודי במכניקה , משום שעל פי החק השני של ניוטון , שהוא אחד מחקי היסוד של תורת המכניקה , התאוצה של גוף שוה לכח הפועל עליו , חלקי מסתו של הגוף . כשגוף נופל נפילה חפשית על פני כדור הארץ , הוא נע כלפי מטה בתאוצה קבועה של 9.8 מטר שניה - , תהיה מסתו אשר תהיה - בתנאי שלא מתחשבים בהתנגדות האויר . פרוש הדבר , שמהירותו גדלה בשעור 9.8 מטר לשניה בכל שניה . תאוצה זו מכנה " תאוצת הכבידה " או " תאוצת הנפילה החפשית", ומסמנים אותה באות ה...  אל הספר