קהלה יהודית המסגרת החברתית והארגונית הפנימית של היהודים בתפוצות הגולה . מוסדות הקהלה , המכנה גם " קהלת קדש " ( ובראשי תבות ק"ק ) , פעלו באפן עצמאי לצד מוסדות השלטון המקומיים . הקהלה כצורת ארגון חברתית הפועלת על פי חקים , סמכיות ומוסדות משלה , נהוגה בעם היהודי עוד מתקופה קדומה . מטרתה היתה לאפשר את קיום מצוות הדת ולשמר על ארח החיים והתרבות היהודיים גם כאשר היו היהודים מפזרים בין עמים זרים , ללא הנהגה מרכזית אחת . לאחר חרבן בית ראשון ( 586 לפני הספירה ) , נוסדו הקהלות היהודיות הראשונות בגליות בבל , פרס ומצרים . בבבל הקימו היהודים בתי - כנסת , שבנוסף להיותם מקום התכנסות לתפלה בצבור , במקום בית - המקדש שחרב , היו מרכז ללמוד תורה ולפעילות קהלתית . באלכסנדריה . שבמצרים פעלה למן המאה ה - 2 לפני הספירה קהלה מארגנת שבראשה עמדה מועצה בעלת סמכות משפטית , שפעלה על פי חקי ההלכה . גם באימפריה הרומית נתנה ליהודים אוטונומיה בתחומים מסימים , כמו למשל הזכות להשפט בבית - דין יהודי . אחרי חרבן בית שני היו שני המרכזים היהודיים הגדולים , בארץ - ישראל ואחר כך בבבל , למוקדים של סמכות דתית ורוחנית . באותה העת ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ