קדוש השם קדוש השם הוא הגלוי העליון , עד כדי הקרבה עצמית , של מסירות נפש של אדם על אמונתו ואלהיו . חז"ל אמרו : כל עברות שבתורה , אם אומרים לאדם " עבר ואל תהרג " יעבר ולא יהרג - חוץ מעבודת אלילים , גלוי עריות ושפיכות דמים ( סנהדרין ע"ד ע"א ) . אולם בתלמוד מספר , כי יהודים מסרו את נפשם גם על מצוות , כגון מילה , מצה ונטילת לולב . יהודים אלה מתו על קדוש השם משום שלא הסכימו לבטול מצוות ומנהגים , שהם מאבני היסוד של היהדות . גבורי מעשים אלה הפכו לסמל להתנהגותם של יהודים בדורות הבאים . למנח " קדוש השם " יש פרוש נוסף : התנהגותו של יהודי בפני לא - יהודים . אם התנהגותו גורמת לגויים להעריך ולהלל את דת ישראל , הרי הוא מקים מצות קדוש השם ; ולהפך , אם הוא מבזה את היהדות , הרי הוא גורם לחלול ,.. . ה קדוש השם במהלך הדורות יהודים שמתו על קדוש השם נזכרים בימי גזרות אנטיוכוס אפיפנס ביהודה , בשנת 168 לפני הספירה . אחד הספורים הידועים מתקופה זו הוא על חנה ושבעת בניה , שמסרו את נפשם בזה אחר זה על קדוש השם . במלחמות היהודים ברומאים במאה ה - ו לספירה , התפרסמו גבורי יודפת הבצורה , שטרפו נפשם בכפם ולא נפלו חיים ...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ