קדוש ברכה הנאמרת על כוס יין בכניסת השבת והחג וביציאתם בהבדלה . זוהי מצות עשה הבאה כאות זכרון לקדשת היום . בספר שמות ( כ ח ) נאמר : " זכור את יום השבת לקדשו " . חז"ל ( חכמינו זכרונם לברכה ) דרשו את הפסוק : " זכרהו על הכוס " , כלומר על כוס יין . אפשר לקדש על יין או על מיץ ענבים , אך אם אין אפשרות להשיג יין מתר לקדש על החלות . יש לומר את הקדוש סמוך לכניסת השבת או החג , במקום שבו מתקימת הסעודה . בליל שבת נפתח הקדוש בפסוקים : " ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ... " ( בראשית ב א - ג ) . אחריהם מברכים על הגפן , ומסימים בברכת מקדש השבת : " אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו , ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון למעשה בראשית ... ברוך ... מקדש השבת " . קדוש נוסף , מקצר , הנקרא " קדושא רבא " , אומרים בסעודה של שבת בבקר . בזמן הקדוש מכסים את החלות במפית , משום שבנגוד לסדר הברכות הרגיל , מברכים על היין לפני ברכת המוציא . בני הבית יוצאים חובת הקדוש בהאזנה לדברי המקדש ובאמירת " אמן " אחריו . הם טועמים מגביע היין העובר מיד ליד סביב השלחן . בבתים יהודיים רבים יש גביעי קדוש מיחדים , לרב עשויים כסף ובעלי עטורים וכת...
אל הספר