ק , קוף האות התשע - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי הוא 100 , למשל בבטוי בת ק'כבת כ'- בת 100 כבת 20 . באלף - בית הכנעני העתיק צורתה של האות ק הוא שני עגולים שונים בגדלם , הנצבים זה מעל זה . יש חוקרים הסוברים שצורה זו מזכירה את החיה קוף , וזהו מקור שמה של האות . אולם בכתובות אחרות , כמו גם בכתב היוני העתיק , מופיעות צורות המזכירות קוף של מחט . עם הזמן התקצרה הרגל ונוצר עגול בעל זנב אלכסוני . אות זו התקבלה בכתב הלטיני - נ ) , אף שנעלמה מן הכתב היוני . לכתב הארמי הגיעה הקו"ף לאחר שעברה גלגולים שונים : העגול נפתח , צדו הימני גדל ונעשה זויתי יותר , בעוד שצדו השמאלי התקצר . עוד במאה ה - 6 לפני הספירה מופיעה צורה זו בכתב הארמי , וממנו הגיעה גם לכתב היהודי . בערבית דומה כתיבת האות'קאף'לאות פ"א העברית , כאשר מעל ה " קאף " מופיעות שתי נקדות ומעל הפ"א נקדה אחת . הגויה בערבית שונה מהגית ה " כאף " , ונעשה על ידי נגיעת שרש הלשון בענבל . ברב מבטאי העברית , לרבות הישראלית התקנית , האות קו"ף נהגית כאות כ"ף דגושה . היא מתחלפת לפעמים באות כ : קובע - כובע ; כפל - קפל , ולפעמים באות ג : גרד - קרד . ארס...
אל הספר