צלינות עליה לרגל לאתר מקדש הנעשית ממניעים דתיים . הצלינות נפוצה בכל הדתות הגדולות . היא נעשית לרגל חג דתי או כמעשה של חזרה בתשובה . עולים לרגל למקום הנחשב קדוש כגון קבר קדוש , הר קדוש , מקום שהתרחש בו נס או שארעה בו התגלות אלוהית , או מקום שנודע ביכלת הרפוי שלו . עוד במצרים הקדומה נפוץ מנהג העליה לרגל והוא רווח גם באסלאם , בנצרות וביהדות ( ביהדות נקרא מנהג זה עליה לרגל ) . צלינים נוצרים עולים לרגל לירושלים , לבית לחם , לנצרת , לרומא ולמקומות מקדשים בארצות שונות , שלפי המסרת הנוצרית התרחשו בהם נסים . הצלינות נתפסת בנצרות כדרך של חזרה בתשובה והטהרות מחטאים . על פי מצות האסלאם , חובה על כל מאמין לעלות לרגל למכה , לפחות פעם אחת בחייו , אל האבן הקדושה הכעבה . מצוה זו נקראת חג'. ההינדים עולים לרגל לעיר הקדושה בנרס , כדי להתרחץ במימי נהר הגנגס המקדש עליהם . בני הדת הבהאית עולים לרגל לעכו ולחיפה . היהודים נהגו לעלות לרגל לירושלים עד לימי הבית השני , כדי לצין את מועדי שלוש הרגלים . בהגיים דתות הינדואיזם חג'נעבה נצרות עליה לרגל
אל הספר