מ , מם האות השלוש - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי 40 . לאות מ"מ שתי צורות : האחת מופיעה בראשית המלה ובתוכה , צורתה מ והיא נקראת מ"מ פתוחה . האחרת מופיעה בסופי המלים , צורתה ם והיא נקראת מ"מ סופית או מ"מ סתומה . המ"מ הסופית משמשת לעתים גם לסמון המספר 600 . מקור שמה וצורת כתיבתה של האות היה כנראה במלה מים . סימנה הקדום נראה כגלי מים . בכתב הארמי נוסף זנב ארך בצדה הימני של האות , בעוד שהצד השמאלי החל נוטה כלפי מטה . עם הזמן התמעטו הזיזים שצינו את גלי המים בראש האות , ונותר רק זיז אחד . כך קבלה האות את צורתה כפי שהיא מופיעה בכתב העברי היום . בכתב היוני הקדום קבל סימן המים צורה זויתית יותר , וממנו התפתחה האות הלועזית M , המקבלת היום בשפות שמקורן בלטינית . בערבית נקראת האות " מים " , והיא מופיעה בשתי צורות : באמצע המלה היא מתחברת משני צדיה , ובסוף המלה היא מזכירה בצורתה את המ"מ הסופית בעברית ( בכתב ) . ארסית גימטריה כתב כתב עברי לטינית ערבית , לשון וספרות
אל הספר