לוף צמח בר הנמנה עם משפחת הלופיים . הלוף הוא בעל פקעת אוגרת מזון ופרחים קטנים היוצרים אשבול - תפרחת מעבה , המפיצה ריח חריף המושך אליה חרקים . השם לוף נזכר במקורות היהודיים פעמים רבות , ונראה שהוא שם כולל לכל הסוגים ממשפחת הלופיים הנאכלים בארץ : לוף , ללינית ולופית . בישראל נמצאים שלושה מיני לוף : הלוף הארץ - ישראלי , הלוף המנמר והלוף הירק . הלוף הארץ - ישראלי והלוף המנמר גדלים בעקר באזורי ההרים והשפלה , ואלו הלוף הירק גדל גם במישור החוף במקומות מוצלים ובגדות נחלים . פקעת , עלים ותפרחת מעבה הלוף הוא גאופיט , כלומר בעל פקעת אוגרת מזון . בחרף מופיעים עליו הגדולים בעלי הפטוטרות הארכות , היוצאות מן הקרקע , והטרפים הגדולים שצורת חץ להם . באביב הלוף פורח ובקיץ נעלמים חלקיו העל - קרקעיים , והוא ממשיך לחיות מתחת לקרקע בעזרת חמרי המזון שהוא מוצא בה . בבוא החרף נצני ההתחדשות שעל הפקעת מתעוררים ומפתחים עלים ופרחים חדשים . מיחדים במינם הם הפרחים הקטנים של הלוף . לפרחים אלה אין עלי גביע ועלי כותרת ויש בהם שני טיפוסים - פרחים זכריים , שלכל אחד מהם אבקן אחד בלבד ופרחים נקביים , שלכל אחד מהם עלי אחד בל...
אל הספר