|
|
עמוד:7
אקולוגי , שיהיו בו מגורים ופעילות חקלאית , ורכבת עילית הנעה על קורה ) מונורייל ( תסיע מבקרים לראש ההר . רבים העלו רעיונות הקשורים לשיפור איכות הסביבה . היו הצעות להפוך את המקום לספינת הדגל של ארגונים סביבתיים ולמרכז של חשיבה על נושאים כמו ' מהי סביבה' ו'מהי המהות של . 'הזבל למשל , האמן אביטל גבע הציע לבנות על פסגת ההר בית ספר לזבל . גבע הסביר שכיום לומדים בבתי הספר מגוון רב של מקצועות , ולכן יש גם מקום ללמוד על ההיבטים של הפסולת והזבל : על הפן הפיזי , הכימי והאמנותי ועל הפן של האנרגיה . אמנית יוצאת דופן בקבוצה הייתה האמריקנית היהודייה מריל לדרמן יוקלס . יוקלס היא אמנית הבית של מחלקת התברואה בעיריית ניו יורק . כלומר , היא יוצרת אמנות במסגרת המחלקה . הפסולת נותנת לה השראה ליצור , ורוב חייה היא מסתובבת באתרי זבל . הצעתה הורכבה מתוכנית אחת לשעות היום ומתוכנית אחרת ללילה . היא הציעה שביום יפעלו באתר ארבע מזרקות של נוזלים צבעוניים , והצבעים ישקפו את מצב איכות הסביבה בארץ . לדוגמה , כאשר מצב איכות הסביבה יהיה טוב , הנוזל ייראה ירוק , וכאשר המצב יהיה רע , הוא יהיה אדום . כך הפכו המזרקות למחוונים , כלומר למכשירי מדידה שגם יציגו את תוצאות המדידות . יוקלס הציעה לבנות בפסגת ההר שולחן ענקי , שאורכו 200 מטרים , כדי שאנשים שיבואו לשם לעשות פיקניקים ישבו סביב השולחן ויתווכחו על מצב הסביבה בארץ . לעומת זאת , בלילה ההר נראה לה כגולם או כדרקון ישן , יצור מסוכן הפולט גזים רעילים . היא הציעה שבשעות החשיכה יקרינו על דפנות ההר דימויים מעניינים מתוך ההיסטוריה של מדינת ישראל , שירים של משוררים ותמונות אחרות צבעוניות , יפות וחיות .
|
|