|
|
עמוד:90
בניגוד לתגובות שביטאו ייאוש , היו תגובות שהציעו פתרון למצוקת העם . תגובה אחת ביטאה אי-השלמה עם תוצאות החורבן – היא ראתה בכישלון המרד ובשרפת המקדש תופעה חולפת , ולפיה יש לעשות הכול כדי לבנות במהרה את המקדש , שבלעדיו לא ייתכנו חיים יהודיים שלמים . המייצגים גישה זו היו כוהנים , שחורבן המקדש פגע במעמדם החברתי והכלכלי , וכן ממשיכי דרכם של הקנאים , מהם חכמים שהשתייכו לבית שמאי . תגובה אחרת באה לידי ביטוי במרכז שקם ביבנה – שיקום של חיי העם ומוסדות ההנהגה וריכוז כל המאמצים כדי לאפשר חיים בלא מקדש . תגובה זו , שייצגו חכמים ממשיכי דרכו של בית הלל , ראתה בחורבן גזרה משמים שאיננה מלמדת על הפרת הברית בין העם לאלוהיו אלא להפך – היא מבטאת שלב חדש בחיי העם ומציאות שיש להתמודד אתה . תעודה התגובות לחורבן המקדש אשרי האיש אשר לא נולד או אשר נולד וימות . ואנחנו החיים אוי לנו הרואים בצרת ציון ואשר הגיע אל ירושלים ... האיכרים אל-עוד תזרעו , ואת אדמה , למה תתני יבולך [ ... ] ואתם השמים את טלכם כלאו ואל תפתחו אוצרות מטר . ושמש , גם את תחביאי אור קרניך . ואתה הירח כבה רוב אורך . כי למה יזרח עוד אור ואור ציון חשך . ואתם החתנים אל תבואו , וכלות אל כלולות תעדינה . ואתן נשים , אל בנים אל תפללנה [ ... ] ולמה תלדנה בעצב למען קבור באנחות ובני-אדם מה להם עוד ולבנים ולמה ידובר עוד על זרע אנשים אחרי אשר האם שוממה ובניה בשבי הלכו . ( חזון ברוך הסורי ] חזון ברוך א , ] מהדורת כהנא , י , עמ' ( 16-6 . 1 אל מי המחבר מפנה את הקינה ? . 2 לאילו גילויי אבל מחבר הקינה מצפה ? . 3 מה אפשר ללמוד מהקינה על האופן שבו נתפס החורבן ? זכר לחורבן < חכמים תיקנו להשאיר בפתח הבית אמה על אמה ללא טיח כדברי התלמוד : סד אדם את ביתו בסיד , ומשייר דבר . "מועט
|
|