|
|
עמוד:80
הסיקריים רואים בחירות עיקרון דתי מקודש החברה היהודית הייתה מפוצלת לא רק בין הקבוצות שהשלימו עם השלטון הרומי או הזדהו אתו לבין הקבוצות שתמכו במרד . גם בקרב המורדים היה פיצול . יוסף בן מתתיהו מתאר קבוצה שיריביה כינו בשם הגנאי סיקריים , וזאת על שם הסיקה ( פגיון ביוונית ) שנהגו להסתיר תחת בגדיהם . מנהיגם היה מנחם הגלילי ( עמ' – ( 70 בנו של יהודה הגלילי או נכדו – וחסידיו ראו בו דמות משיחית . הסיקריים פעלו בעיקר בגליל , אך גם בירושלים ובמקומות אחרים ברחבי הארץ . הם תמכו בעניים ונאבקו , גם באלימות , נגד העשירים , ולכן הצטרפו אליהם אלפי מובטלים שנותרו בלא עבודה ואיכרים שנושלו מאדמתם משום שלא עמדו בתשלום חובותיהם . לפי יוסף בן מתתיהו תפיסת עולמם של הסיקריים הייתה דומה לזו של אנשי הפילוסופיה הרביעית ( עמ' . ( 66 גם הסיקריים האמינו כי בלא חירות אין היהודי יכול לעבוד את אלוהיו כראוי וכי בהיעדרה של חירות עדיף המוות . הם טענו כי האל לבדו הוא אדון הכול וכי אסור להיכנע לשלטון של זרים . ואולם , לפי יוסף בן מתתיהו הסיקריים נבדלו מאנשי הפילוסופיה הרביעית בכך שהם נלחמו לא רק נגד השלטון הרומי אלא גם נגד העשירים והמיוחסים ונגד יהודים שנראו בעיניהם מתונים מדי ביחסם לשלטון הרומי . מצדה - המבצר
|
|