עמוד:62

יהודה מאבדת את העצמאות המדינית עם מותה של שלומציון המלכה בשנת 67 לפסה"נ פרץ מאבק על השלטון ביהודה . שני בניה – הורקנוס השני , שמינתה שלומציון לכוהן גדול , ואריסטובולוס השני , שנושל מכל תפקיד – נלחמו זה בזה בסיועם של כוחות זרים ( תרשים עמ' . ( 51 באותו הזמן כבש צבא רומא בפיקודו של פומפיוס את סוריה והפך אותה לפרובינקייה . כל אחד מהאחים שלח משלחות לנסות לשכנע את פומפיוס כי הוא ראוי לשלוט , אך פומפיוס הבהיר לאחים שמעתה גם יהודה כפופה לרומא . הוא אסר את אריסטובולוס השני , ובשנת 63 לפסה"נ פלש לארץ ישראל וצר על ירושלים . הפלישה של פומפיוס עוררה חילוקי דעות בקרב היהודים : הורקנוס השני ואנשיו תמכו בפתיחת שערי ירושלים בנימוק שרומא היא האימפריה המתחזקת והשולטת באזור ושיהודה לא תוכל לעמוד נגדה ; אבל תומכיו של אריסטובולוס השני התבצרו בהר הבית וסירבו להיכנע . חילוקי הדעות בין האחים משקפים את הפיצול שהיה בחברה היהודית – הפרושים תמכו בהורקנוס השני והצדוקים באריסטובלוס השני . תעודה ריב האחים כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ [ מחוץ להר הבית ] ואריסטובלוס מבפנים [ בתוך הר הבית . [ בכל יום ויום היו [ אנשי אריסטובלוס ] משלשלין דינרים בקופה [ ואנשי הורקנוס ] מעלין להם תמידים [ קורבן תמיד . [ היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחוכמה יונית [ פילוסופיה יוונית ] [ ... ] אמר להן [ להורקנוס ואנשיו : [ כל זמן שעוסקים בעבודה [ של המקדש ] אין נמסרים בידכם . למחר שלשלו להם [ אריסטובלוס ואנשיו ] דינרים בקופה [ והורקנוס ואנשיו ] העלו להם חזיר . כיוון שהגיע לחצי חומה נעץ ציפורניו . נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה [ האדמה רעדה . [ אותה שעה אמרו : ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד בנו חוכמה יוונית . ( סוטה מט ע"ב ) . 1 כתבו את הסיפור בלשונכם . . 2 לפי מסכת סוטה מהו הגורם לכיבוש ארץ ישראל על ידי רומי ? האם הסבר זה הוא הסבר היסטורי , פוליטי או דתי ? . 3 מהו הקשר בין המצור לבין האיסור על גידול חזירים ועל לימוד חכמה יוונית ? . 4 האם לדעתכם יש הבדל בין שני האיסורים האלה ? נמקו . . 5 מה אפשר ללמוד מהסיפור על מעמדה של העבודה במקדש ועל מעמדו של המקדש בחברה היהודית ? . 6 במסכת סוטה נאמר "נזדעזעה ארץ . "ישראל מה מזעזע אתכם בסיפור ? . 7 הסבירו על פי הסיפור את המושג "מלחמת . "אחים פרובינקייה - אזור שסופח לאימפריה הרומית ותושביו היו במעמד של אויבים שנכנעו בלא תנאי . פרובינקיות שלא נזקקו לכוחות צבא גדולים היו בחסות הסנאט , ואילו פרובינקיות שנצרך בהן כוח גדול של לגיונות נמסרו לשלטון של נציבים שמינה הקיסר . הנציב ניהל את הפרובינקייה , גבה מסים ושפט את התושבים , ולרשותו עמד חיל עזר . עמדות בעניין השלטון היהודי והשלטון הרומי

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר