|
|
עמוד:140
רב אשי ורבינא עורכים את התלמוד הבבלי בראש ישיבת סורא עמד במשך כשישים שנה רב אשי 427–352 ) לסה"נ , ( שנודע בהיותו תלמיד חכם ועשיר גדול , ופטירתו מסמלת את סוף תקופת האמוראים . לצדו פעל רבינא , שהיה תלמידו ונודע בהיותו מקל בפסיקותיו . בתלמוד נאמר " רב אשי ורבינא סוף הוראה" ( בבא מציעא פו ע"א ) ולכן מייחסים לרב אשי ולרבינא את חתימת התלמוד הבבלי ; אך יש חילוקי דעות מיהו רב אשי ומיהו רבינא ומה פירוש הביטוי " סוף . "הוראה יש הטוענים כי התלמוד נחתם במאה החמישית לסה"נ , ואילו אחרים טוענים כי התלמוד נערך באופן סופי רק במאה השישית לסה"נ . התלמוד לאחר עריכתו נלמד בעל פה , אך כנראה במאה השמינית הוא הועלה על הכתב . בתלמוד הבבלי מרוכזים דברי האמוראים שחיו בבבל וגם הרבה מתורתם של אמוראי ארץ ישראל , אם כי לעתים באופן אחר מהדרך שהם מופיעים בה בתלמוד הירושלמי . לעומת זאת בתלמוד הירושלמי כונסה תורתם של אמוראי ארץ ישראל בלבד . מאז חתימת התלמוד ועד ימינו זכה התלמוד הבבלי לתפוצה ולהכרה גדולה יותר מהתלמוד הירושלמי . הוא התקבל בכל קהילות ישראל ועל פיו התחברו ספרי הלכה . יש המסבירים את העדפת התלמוד הבבלי בקרב הלומדים בכך שהוא נערך מאוחר יותר מהתלמוד הירושלמי , ולכן לפי הכלל " הלכה כבתראי " ( הלכה כאחרונים ) יש לפסוק על פי התלמוד הבבלי . כנראה גם העובדה שעריכת התלמוד הבבלי טובה מהעריכה של התלמוד הירושלמי , שנערך בחופזה , סייעה לתפוצתו . בין שני התלמודים יש עוד הבדלים ( עמ' , ( 125 ובזכותם התלמוד הבבלי נפוץ יותר בקרב הלומדים . ירחי כלה – בארמית כלא פירושו שורה . "ירחי כלה" נקראים כך בגלל שורות התלמידים וסדר ישיבתם בישיבה . ישיבות בבל משמשות מרכז ללימוד תורה לאחר מותו של שמואל חרבה העיר נהרדעא במלחמה , ובעקבות זאת בשנת 259 לסה"נ עברה הישיבה לפומבדיתא . בראש הישיבה בפומבדיתא עמד רב יהודה בר יחזקאל , תלמידם של רב ושל שמואל . הישיבה בסורא נפגעה במהלך הרדיפות של יהודי בבל במאה החמישית לסה"נ ( עמ' ( 135 אבל ישיבות בבל המשיכו להתקיים עוד כשש מאות שנה לאחר מכן . בתלמוד אין תיאור מפורט ומסודר של סדרי הלימוד בישיבות בתקופת האמוראים , והחוקרים מסתמכים על תיאורים מתקופה מאוחרת יותר ומניחים שלא חל שינוי בסדרים אלו . לפי דעה זו הישיבות בנהרדע ובסורא שימשו מרכזי לימוד וגם בתי דין , וחכמיהן היו שופטים ודיינים . פעמיים בשנה , בחודשים אדר ואלול , הנקראים ירחי כלה , תלמידים שבמשך השנה עסקו לפרנסתם הגיעו לישיבות כדי ללמוד מסכת שנקבעה מראש . את ההתכנסות בירחי כלה קבע רב בסורא , ואילו בנהרדעא נהגו להתכנס בשבתא דריגלא – שבת שחלה בשלושת הרגלים ובה שמעו יהודי בבל דרשה בביתו של ראש הגולה .
|
|