|
|
עמוד:136
חכמים בבבל מערערים על סמכות המרכז בארץ ישראל כאמור , לאחר מרד בר כוכבא השתנו היחסים בין המרכז בארץ ישראל למרכז בבבל ( עמ' . ( 109 הירידה מארץ ישראל לבבל וגם לארצות אחרות התגברה , עד שבסוף המאה הרביעית מספרם של היהודים שישבו בבבל עלה על מספר היהודים בארץ ישראל . בקרב היורדים לבבל היו גם תלמידי חכמים , ואחדים מהם אף השתקעו בה – לדוגמה רבי יהודה בן בתירא השני ורבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע , הנחשבים למייסדים של תורת בבל . בתלמוד מסופר שחכמים שירדו לבבל בכו מרוב צער על שנאלצו לעזוב את ארץ ישראל ( ספרי דברים נג . ( עם זאת , הם חשו כי מעמדו של המרכז בבבל אינו נופל ממעמדו של המרכז בארץ ישראל , ורבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע אף ניסה לעבר שנים בבבל . ואולם , הערעור על סמכות המרכז בארץ ישראל נתקל בהתנגדות חריפה , ורבי חנניה חזר בו . חכם אחר שירד לבבל הוא רבי עקיבא , והוא העיד על עצמו כי ירד לנהרדעא ועיבר בה את השנה , על אף האיסור לעבר שנים בחוץ לארץ . בין החוקרים יש מחלוקת מה בדיוק היה המעשה של רבי עקיבא : האם רבי עקיבא עיבר את השנה בבבל משום שבארץ ישראל היו באותה שעה גזרות שמד , או שרבי עקיבא רק הודיע בנהרדעא על העיבור שנעשה בארץ ישראל ? יש הטוענים כי המעשה מלמד על הרצון של חכמי ארץ ישראל לשתף את בני בבל בהכרעות הנוגעות לכל העם . תפקידיו של ראש הגולה לראש הגולה הייתה סמכות של דיין , אבל היקף סמכותו היה תלוי באישיותו ובמידת בקיאותו בהלכה . היו ראשי גולה , ובהם מר עוקבא , שחי בדור הראשון לאמוראים , שדנו על פי דין תורה . ראשי גולה אחרים דנו על פי חוקי פרס או נעזרו בחכמים לצורך פסיקת הדין . ראש הגולה היה אחראי גם על מינוי דיינים או אישור מינויים וכנראה גם על מתן אישור לחכמים ללמד – אישור שנדרש לצורך תמיכה כלכלית בהם . עם זאת , יש עדויות על חכמים שהתמנו שלא על ידי ראש הגולה , לא נעזרו בו ואף חלקו על הכרעות ופסיקות שיצאו מבית דינו . מתח היה גם בין ראש הגולה לבין ההנהגה בארץ ישראל . ראשי הגולה ניסו להתערב במינוי דיינים בארץ ישראל אבל לא הסכימו שהנשיא בארץ ישראל ימנה דיינים בבבל . בדרך כלל חכמי ארץ ישראל הכירו בסמכות בית הדין של ראש הגולה וכיבדו אותו , אבל הם לא הכירו בסמכותו לגזור תעניות בבבל , משום שלא היה נשיא . אף בתחום של קביעת לוח השנה לראש הגולה היה מעמד משני – הנשיא בארץ ישראל היה שולח לו איגרות ובהן הודעה על קידוש החודש בארץ ישראל . שנהגו ביחס לכוהן הגדול . בתלמוד מופיעים היתרים הלכתיים הנהוגים אצל ראש הגולה ומשפחתו , שלא היו נהוגים אצל שאר העם , ואף לא הותרו לנשיאים בארץ ישראל . לדוגמה , התירו לשאת את ראש הגולה בכיסא מיוחד בשבת , ולאשתו התירו לצאת בשבת מביתה לרשות הרבים ענודה תכשיט מיוחד .
|
|